ב"פנדורום", אנו רואים את תרחיש ספינת הדורות כפי שתיארתי אותו בהקדמה – בעתיד הלא רחוק, פיצוץ האוכלוסין על כדור הארץ הופך אותו לבלתי ראוי ליישוב, ועם גילויו של כוכב לכת אחר המתאים לכאורה ליישוב ע"י בני אדם, נשלחת הספינה "אליסיום" ועליה מטען אנושי וגנטי מאוזן בקפידה כדי לנסות ליישב את כוכב הלכת החדש. מרחק הטיסה אל היעד הנכסף הוא יותר מ-120 שנה (כנראה לא שנות אור, ולא ברור אם הספינה טסה במהירות על-אורית), אלא שזמן קצר לאחר שהספינה יוצאת לדרך מתקבל שדר אחרון מכדור הארץ, והקשר מתנתק. ואז העניינים מתחילים להשתבש, כי מסתבר שתרדמת חלל ממושכת, בשילוב עם תקלה במערכת קיום החיים, עלולה לגרום לפסיכוזה קשה שהופכת בני אדם לזומבים רצחניים.
ב"נוסעים, ה",
ב"סטארגייט", ביקום של "סטארגייט", נכון שבסיס אטלנטיס, שנמצא בגלקסיית פגסוס, הוא בסיס קבוע ולא ספינה, אבל כבר נוצרה שם התשתית למושבת קבע, ואף לזיווגים בין הגברברים החסונים של הצוות לבין בנות המקום הנאוות (או להיפך), מה שיכול להבטיח גם הולדת ילדים והיווצרות דור חדש במושבה.
ב"Gateway to Strangenes " מאת ג'ק ואנס, הכיוון כלפי חוץ של ההנעה מהווה דילמה מסכנת חיים.
ב"מב"כ - כללי ", (ראה גם "תת-חלל")
ב"מלחמת הכוכבים ", קיימות כמה דרגות של מהירות:
0.5 ("מילניום פלקון"),
מתחת ל-1 ("כנפי-איקס"),
1-2 (ספינות ענק כגון "משחתות הכוכבים"),
3 ("כוכב המוות")
4 (ספינות תובלה, מפציצים דו-מנועיים - TIE).
ב"מב"כ – אנדרומדה", Slipstream הוא למעשה מערכת של כבישים מהירים בזמן-חלל, שהתגלתה ע"י פיסיקאי וודרני לפני 10,000 שנה. זהו ממד נוסף של המציאות, מקום שבו קשרים קוואנטיים גלויים לעין, וחזקים ככל שהנקודות שהם מחברים גדולות ומאסיביות יותר.
מחולל שדה הכבידה מצמצם בצורה דרסטית את מסת הספינה ואז הנעת Slipstream פותחת נקודת גלישה שהספינה נכנסת אליה. לאחר מכן הנווט מנווט בסידרת "מנהרות" Slipstream עד שהם מגיעים לנקודת הגלישה הרצויה ושם הם יוצאים מה- Slipstream .
אנדרומדה אמרה פעם כי אף שלבינה מלאכותית המנסה לנוע ב-Slipstream יש סיכוי של 50% לבחור את המסלול הנכון בכל צומת שהיא ננתקלת בו, בגלל "אינטואיציה" אורגנית, לטייס חי סיכוי גדול מ- 99% לנחש את המסלול הנכון שיש לבחור בו.
בדרך כלל יש להיכנס ולצאת מגלשת הזרם מספר פעמים לפני שמגיעים ליעד הסופי. מסעות החלקה כמעט תמיד גורמים התפשטות זמן צעטה או אפסית.
מגבלות
כדי לנווט ספינה במערכת הזאת, דרוש טייס אורגני, שרק הוא יכול להחליט באיזה מהנתיבים תטוס הספינה. ככל שנתיב נבחר לעתים קרובות יותר, הוא הופך לבטוח ונוח יותר.
כבר ציינתי כאן שרודנברי כנראה לא הבין את תורת היחסות, ומי שהמשיך לכתוב תסריטים בשמו כנראה גם לא הבין את תורת המיתרים, ובכל זאת התעקש להכניס לאחד הפרקים בסידרה שאלה דבילית על הזדקנות בעת "נסיעה על המיתרים"...
ב"מב"כ - וויאג'ר", החלקיק קוונטי היה כונן ספינת כוכבים ששימש בשני פרקים של הסדרה. זה הופיע לראשונה בגמר העונה 4, "תקווה ופחד". בדומה למוליכי הטרנסוורפ של בורג, זרם החלקיקים הוא שדה מכוון וממוקד יחסית, שמתחיל על ידי מניפולציה של מרקם הרצף במרחב-זמן ברמת הקוונטים באמצעות מערך הסטיה הניווט של ספינת הכוכבים. זה עובד על ידי מיקוד שדה קוונטי דרך צלחת סטיה כדי לייצר שינויים מאסיביים בעקמומיות החלל המקומית. זה יוצר מנהרת מרחב משנה, המוקרנת לפני הכלי. ברגע שנכנסה ספינה למנהרה זו, הכוחות שבתוכה מונעים אותה במהירות מדהימה. על מנת לתחזק את הזרם הנדרש, ספינה צריכה לשנות ללא הרף את שדה הקוונטים עם צלחת הטיה שלה; עם זאת, החישובים המעורבים מורכבים מדי והזמן הקצר מדי לטכנולוגיית המחשבים Starfleet מהמאה ה -24. כאשר התגלה טכנולוגיה זו על ידי צוות צוות ה- USS Voyager האבוד והקשה, קיווה שאפשר להשתמש בו כדי לאפשר לספינה לנסוע במהירויות גדולות עוד יותר: המבחן הראשון של הכונן הזה איפשר לספינה לנסוע 300 שנות אור בתוך דקות .
עם זאת, בפרק נצחי, הטכנולוגיה הוכיחה כלא יציבה בצורה מסוכנת, והביאה לאובדן כל הידיים (למעט הארי קים וצ'קוטאי) של הוויאג'ר בציר זמן חלופי. מכיוון שמחשבי הספינה לא הצליחו למפות את שונות השלב בין הזרם המהיר מספיק כדי לחשב תיקוני סטיה, הארי קים וצ'קוטיי הציעו לקחת את הנוסע הדלתא למפות את הזרם ולהעביר את הנתונים מראש לוויאג'ר. חישוב שגוי גרם לוויאג'ר ליפול באלימות מתוך הזרם, וכתוצאה מכך נחתה התרסקותה הקטלנית של ספינת הכוכבים על פני כוכב לכת קרח בפאתי רביע אלפא. 15 שנה לאחר מכן, לאחר שהתגלו סוף סוף שרידי וויאג'ר, הארי קים וצ'קוטיי, ששרדו את המסע הביתה על סיפון דלתא הנוסע, שולחים חישובים אחורה בזמן לשבע מתשע, באמצעות משדר זמני של בורג, שלדעתם יאפשר. הזרם החזק להחזיק וויאג'ר לחזור לכדור הארץ. הם לא מצליחים, אך ללא שום סיכוי לתקן את טעותם, הארי לוקח את עצתו של הדוקטור, שתכניתו התאוששה מההריסות והופעלה מחדש, ובמקום זאת שולחת חישובים חדשים הקורסים את שדה הזרם לפני שהתאונה אירעה ב ציר זמן ראשוני. שבעה מתשעה הצהירו שהיא תמשיך ללמוד את זה בתקווה שיום יבוא ותידרש לנסוע בזרם הזרם.
הטכנולוגיה של קוונט סליפסטרים הייתה אחד מהפריטים שהתבקשו בפרק Think Tank, למרות הודאתו של סרן ג'נוויי, הם מעולם לא הצליחו שזה יעבוד כמו שצריך.
מפרשי שמש
ב"666" מאת רוברט היינליין, המפרשית מתוארת דווקא כאטית...
ב"אוואטר", מפרש שמש שימש גם
ב"Flight of the Dragonfly" מאת רוברט פורוורד (שהציע גם את עיצוב Starwisp בדחיפת מיקרוגל), אנו רואים מסע בין כוכבים באמצעות מערכת הנעה מונעת באור, בה חלק מהמפרש נותק ומשמש כמחזיר אור להאטת החללית הראשית כשהיא מתקרבת ליעדה.
ב"גבירה שהשיטה את הנשמה, ה," מאת קורדוויינר סמית, אחד הסיפורים האמריקניים המוקדמים ביותר על מפרשי אור, שפורסם ב-1960, טרגדיה נובעת מהאיטיות של מסע בין כוכבים בשיטה זו.
ב"קיסם בעינו של אלוהים, ה" מאת לארי ניבן וג'רי פרנל, מפרש משמש כבלם וכנשק
ב"כוכב הקופים" מאת פייר בול, זוג מרחף בחלל בספינה המונעת ומתומרנת ע"י מפרשי אור.
ב"מב"כ - ח"ע 9", בפרק "גלאים" ששודר ב-1995, הופיעה "ספינת אור" היא תוכננה להשתמש ברוח שמש כדי לטוס אל מחוץ למערכת שמש ללא מנוע.
ב"מלחמת הכוכבים", בפרק השני של "מלחמת הכוכבים", "מתקפת המשובטים", הרוזן דוקו משתמש במפרש שמש כדי לנוע בחלל.
ב"Sunjammer" מאת ארתור סי. קלארק, "מירוץ יאכטות" בין חלליות מפרשי שמש מתואר כבר בשנת 1964.
ב"כוכב המטמון", מפרשי שמש משמשים כפשוטם כמפרשים למסע בין-כוכבי של ספינת מפרש מעוצבת בסגנון סטימפאנק המסוגלת לנוע בחלל.
ב"טרון", "מפרשית שמש" הייתה חללית פנימית עם מפרשים דמויי פרפרים שנעה לאורך קרן אור ממוקדת.
ב"רוח הנושבת מן השמש, ה" מאת ארתור סי. קלארק, ראה גירסה מאוירת.
ב
ב"3001: אודיסיאה סופית" מאת ארתור סי. קלארק, ארבע מעליות חלל מגיעות אל טבעת במסלול הגאוסטשיונרי (שקלארק עצמו חזה עוד ב-1945) המשמשת כתחנת חלל מאסיבית.
ב"מזרקות גן העדן" מאת ארתור סי. קלארק, רעיון מעלית החלל מוצג לקהל רחב יותר בספר שבו מהנדסים בונים מעלית לחלל על פסגת הר במדינת האי הבדיונית של טאפורבנה (מבוססת באופן רופף על סרי לנקה, ביתו של קלארק, אם כי הועברה מדרום לקו המשווה).
ב"ששת" מאת רוברט היינליין, הדמות הראשית עושה שימוש ב"גבעול ניירובי" במהלך מסעותיה.
ב"מאדים האדום" מאת קים סטנלי רובינסון, מתיישבים בונים מעלית חלל במאדים, מה שמאפשר גם הגעה של מתיישבים נוספים למאדים וגם כרייה של משאבי טבע במאדים ושליחתם לכדור הארץ.
ב"רשת בין העולמות, ה" מאת צ'רלס שפילד, מתוארת בניית מעלית חלל.
ב"Commonwealth Saga, the" מאת פיטר פ' המילטון, ברית עולמות בין-מערכתית מקושרת באמצעות טכנולוגיית חורי תולעת שמאפשרת לנוע מעולם לעולם ללא צורך לטוס בספינות חלל, ובצורה יעילה עד כדי שאפשר אפילו לנסוע ברכבות בין מערכות שמש.
ב"דוני דארקו", נבחנת אפשרות קיומם של חורי תולעת:
ד"ר מוניטוף: אז... לפי הוקינג... ייתכן שחורי תולעת מסוגלים לספק קיצור דרך לקפיצה בין שני אזורים מרוחקים במרחב ובזמן.
דוני: אז... כדי לנסוע לאחור בזמן, יש צורך בחללית גדולה או משהו שיכול לנוע במהירות גבוהה ממהירות האור - -
ד"ר מוניטוף: תיאורטית.
דוני: --ויוכל למצוא אחד מחורי התולעת אלה.
ד"ר מוניטוף: חור תולעת עם גשר איינשטיין-רוזן, שהוא, תיאורטית... חור תולעת בחלל הנשלט ע"י אדם.
דוני: אז ... זהו זה?
ד"ר מוניטוף: העקרונות הבסיסיים של המסע בזמן קיימים. (ביט) אז יש לך כלי טיס ושער. וכלי הטיס יכול להיות כל דבר. סביר להניח שחללית.
דוני: כמו מכונית דלוריאן.
ד"ר מוניטוף: (מחייך) כלי טיס מתכתי מכל סוג.
ב"Light of Other Days, the" מאת ארתור סי. קלארק וסטיוון בקסטר חור תולעת משמש לתקשורת מהירה מהאור.
ב"קיסם בעינו של אלוהים, ה" מאת לארי ניבן וג'רי פרנל "הנעת קפיצה" (Jump drive) מאפשרת לחללית לנוע בין שתי "נקודות קפיצה" המחברות שתי מערכות שמש.
ב"גולשים בזמן", גאון צעיר מצליח לפתוח את גשר איינשטיין-רוזן-פודולסקי, ומגלה שהיקום שלנו אינו אלא אחד מיקומים רבים לאין ספור שמתקיימים במקביל, או "רב-יקום" (Multiverse), והם זהים לחלוטין למעט שינוי קטן אחד.
ב"מב"כ - ח"ע 9", חור תולעת יציב התגלה ליד כוכב הלכת באג'ור, מה שהפך אותו בן לילה לאתר אסטרטגי מבוקש במיוחד.
ב"מב"כ - סרט הקולנוע", "וויאג'ר 6" ("וי-ג'ר") נעלמה כזכור ב"חור שחור" (מה שבימינו היה מוגדר נכונה כחור תולעת).
ב"סטארגייט", ביקום של "סטארגייט", שנמצא, אגב, כאן ועכשיו, קיימת מערכת השערים המאפשרת תנועה בין כוכבי לכת ובין גלקסיות באמצעות חורי תולעת שנפתחים ונסגרים בהתאם ליעד המבוקש. יש לציין ש"סטארגייט" מנהלת יחסי אהבה-שינאה הדוקים עם "מסע בין כוכבים" ואף "גנבה" ממנה מונחים רבים, כולל "הנעת-על", "חור תולעת יציב", "על-חלל" ועוד.