זה כל הקסם: ג'יי קיי רולינג ושני העולמות של הארי פוטר
א. "המיתוס שלפני המיתוס" - קיצור תולדות הוגוורטס
א. הצוותים כמיקרוקוסמוס של החברה
א. רפובליקות/דמוקרטיות/פדרציות לסוגיהן
א. דרכים קדומות ליישוב סכסוכים משפטיים ולהגעה לפסק דין
ג. דוגמאות לדילמות משפטיות בימינו
השימוש ביכולת טלפאתית/ טלקינטית
ארבעה קוסמים ומכשפות (גודריק גריפינדור, הלגה הפלפאף, סלזאר סלית'רין ורווינה רייוונקלו) מקימים את בית הספר הוגוורטס לכישוף וקוסמות. סלזאר סלית'רין, הדוגל ב"טוהר דם", פורש על רקע התנגדותו לקבלת "מוגלגים" לבית הספר. בהמשך הופך בית סלית'רין למקום ריכוז ומקלט לכוחות האופל.
אלבוס דאמבלדור מתמנה למנהל בית הספר.
במחזור מאוחר יותר לומדים ארבעה חברים טובים - רמוס לופין, ג'יימס פוטר, פיטר פטיגרו וסיריוס בלק. מתוכם רק אחד נשאר בחיים עד הספר השביעי.
טום מארוולו רידל, הלוא הוא וולדמורט, מגיע ללמוד בהוגוורטס והופך להיות זה שאין להזכיר את שמו. מיד הוא מתחיל ליצור את ההורוקרוקסים שהוא מאמין כי יבטיחו לו את חיי הנצח. להלן פירוט תולדות ההורוקרוקסים, מיצירתם ועד השמדתם, לפי האנציקלופדיה של ויקיפדיה:
ההורוקרוקס הראשון היה הטבעת של משפחת גונט, שבה משובצת אבן התחייה (אחד מאוצרות המוות). הוא נוצר בעקבות רצח טום רידל האב ב-קיץ 1942, הוסתר בבית משפחת גונט ההרוס, נמצא ע"י אלבוס דאמבלדור והושמד ע"י אלבוס דאמבלדור באמצעות מכה בחרבו של גודריק גריפינדור במשרד המנהל בהוגוורטס.
ההורוקרוקס השני היה היומן של טום רידל. הוא נוצר בעקבות רצח מירטל המייללת ב-12 ביוני 1943, הוסתר באחוזת מאלפוי, נמצא ע"י ג'יני ויזלי והושמד ע"י הארי פוטר באמצעות דקירה בניב של בסיליסק בחדר הסודות.
ההורוקרוקס השלישי היה התליון של סלזאר סלית'רין. הוא נוצר בעקבות רצח מוגל קבצן ב-1946, הוסתר במערה, נמצא ע"י רגולוס בלק והושמד ע"י רון ויזלי באמצעות דקירה בחרבו של גודריק גריפינדור ביער דין.
ההורוקרוקס הרביעי היה הגביע של הלגה הפלפאף. הוא נוצר בעקבות רצח חפציבה סמית' ב-1946, הוסתר בכספת של בלטריקס לסטריינג' בגרינגוטס, נמצא ע"י הארי, רון, הרמיוני וגריפהוק והושמד ע"י הרמיוני גריינג'ר באמצעות דקירה בניב של בסיליסק בחדר הסודות.
ההורוקרוקס החמישי היה הנזר של רווינה רייבנקלו. הוא נוצר בעקבות רצח איכר אלבני בין השנים 1946 ל-1956, הוסתר בחדר הנחיצות, נמצא ע"י הארי פוטר והושמד ע"י וינסנט קראב על ידי שלהבת-שדים (קסם להבות מסוכן) בחדר הנחיצות.
ההורוקרוקס השישי היה הארי פוטר. הוא נוצר בעקבות רצח ג'יימס ולילי פוטר (ללא כוונה תחילה, ע"י קללת המוות שחזרה אל וולדמורט) ב-31 באוקטובר 1981, נמצא ע"י אלבוס דאמבלדור והושמד ע"י על ידי קללת אבדה קדברה ביער האסור.
ההורוקרוקס השביעי היה הנחש נגיני. הוא נוצר בעקבות רצח ברתה ג'ורקינס ביולי 1994 (לפי גירסה אחרת, הוא נוצר מוקדם יותר, בעקבות רצח פרנק ברייס), היה בן לוויתו הקבוע של וולדמורט, נמצא ע"י אלבוס דאמבלדור והושמד ע"י נוויל לונגבוטום באמצעות עריפת הראש בחרבו של גודריק גריפינדור לפני דלת הכניסה להוגוורטס.
במלחמה הראשונה נגד כוחות האופל בהנהגת וולדמורט מנצחים כוחות הטוב ו-וולדמורט מאבד את כוחותיו ואת גופו, אך לא את צימאון הדם והנקם שלו.
הארי פוטר מבלה את עשר שנותיו הראשונות כשהוא מוסתר בביתם של הדוד, הדודה והדודן המגעילים לבית דארסלי (עוד דוד שממלא תפקיד מרכזי בחייו של הגיבור המיתולוגי, גם אם כאן התפקיד הוא שלילי), שם הושאר בהיותו תינוק. העולם הרגיל שלו אפור, קודר ומשעמם, כמעט דיקנסיאני. הארי יודע שהוריו מתים, אבל הוא לא יודע (כי דודו ודודתו מסתירים זאת ממנו) שהוריו היו קוסמים עשירים, שהם נרצחו ע"י אויב רב עוצמה שאת שמו אסור להזכיר, ושהוא-עצמו ניצל מניסיון הרצח ומאז הוא נושא על מצחו צלקת בצורת ברק, שגם את משמעותה האמיתית אין הוא יודע; כל הדברים האלה מתבררים בהדרגה במהלך הסידרה, ובעיקר בספר השביעי.
הארי שלנו לא זכה במזלו הטוב מן ההפקר. הכישרונות טבועים בו מלידה ורק מחכים שמישהו יגלה אותם ויטפח אותם (ע"ע דאמבלדור ומק'גונגל).
ואין חשש כלל שהארי ינצל את כישרונותיו לרעה. גם כשהוא מתפתה להעניש את מדכאיו או את אויביו (כגון משפחת דארסלי ומשפחת מאלפוי), איש לא נפגע באמת ולא נגרם להם כל נזק חוץ מאשר לגאוותם.
וכיוון שהארי הוא בכל זאת ילד של שנות התשעים, הוא מוצא ידידה טובה בדמותה של הרמיוני, לא בלונדה מטומטמת וריקנית חלילה ולא "בייב", אלא ילדה דעתנית, פיקחית, אמיצה ומוכשרת בזכות עצמה, שכישרונותיה משלימים את שלו.
וגם מקומו של ה"סיידקיק" הקומי לא נפקד, בדמותם של האחים (והאחות וההורים) לבית ויזלי, כולם ביחד וכל אחד לחוד...
חברת הקוסמים מתחלקת לשתי קבוצות – קוסמים טהורי דם וקוסמים למחצה (כאלה שאחד או שניים מהוריהם "מוגלגים"). עד מותו של דאמבלדור, לרוב היה שיוויון מלא בין הקבוצות על אף שהיו כאלה שהתנגדו לכך וראו בטוהר דם את העיקר.
הארי, רון והרמיוני
ראה הרמיוני, ראה מק'ג'ונגל
לרשימה מלאה (כמעט) של הנשים בעולמו של הארי פוטר הקישו כאן.
ה"בוצדמים"
לא קיים (הנושא כלל אינו עולה)
לא קיים
לא ברור אם רולינג התכוונה לכך, אבל היא בנתה לעולם הקסמים מערכת ממשל ומשפט המשקפת להפליא את זו של אנגליה בימינו, ומהווה תמונת ראי שלה. כדרכו של ראי, התמונה שמשתקפת ממנו היא לפעמים ביקורתית ולא מחמיאה. לפי המאמרHarry Potter and the Separation of Powers: A Law and Literature Review of J.K. Rowling’s Harry Potter and the Order of the Phoenix., מאת Colette Spanyol, אחד מחסרונותיה הבולטים של השיטה הוא העדר מוחלט של הפרדת רשויות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במשפטו של הארי פוטר, אבל בכך היא דווקא דומה לשיטות משטר עתידיות רבות המתוארות במד"ב ובפנטסיה.
מקורות:
המאמר בוויקיפדיה
Harry Potter and the Half-Crazed Bureaucracy, Benjamin H. Barton, University of Tennessee College of Law, Michigan Law Review, Vol. 104, May 2006
Harry Potter and the Separation of Powers: A Law and Literature Review of J.K. Rowling’s Harry Potter and the Order of the Phoenix. Colette Spanyol, Hertfordshire Law Journal 3(1), 12-16
משרד הקסמים
משרד הקסמים החליף את "מועצת הקוסמים", צורת השלטון המוקדמת ביותר הידועה בעולם הקוסמים. הוא משמש כרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת של קהילת הקוסמים בבריטניה (גם במדינות אחרות קיימים גופים שלטוניים נפרדים לקהילות הקוסמים, כגון למשל בנורווגיה).
אין בחירות מסודרות למשרות השונות במשרד, חוץ מאשר למשרת השר. לא ברור למי יש סמכות לבחור או לפטר שרים. השר בפרט והמשרד ככלל תלויים מאוד בדעת קהל הקוסמים (כפי שהיא באה לידי ביטוי ב"הנביא היומי") ואף מנסים לתמרן אותה ולהשפיע עליה. לעבודה במשרד מתקבלים אחרי סיום הלימודים, אם כי למחלקות שונות נדרשות רמות שונות של השכלה ואף תוצאות של מבחנים ספציפיים. לפעמים הממשלה נראית זדונית, ולעתים קרובות היא חסרת אונים עד כדי כך שאיננה מסוגלת למנוע התקפה על מחלקת המסתורין, לכאורה המחלקה המוגנת ביותר שלה.
במהלך מלחמת הקוסמים השנייה הפך משרד הקסמים לטוטליטרי, דבר שבא לידי ביטוי בין היתר בפיקוח הכבד שהוצב על חשודים בבגידה ובהקמת הוועדה לרישום בני המוגלגים, שהועמדו לדין על עלילות שווא של גניבת קסמים מקהילת הקוסמים, אולם לאחר נפילתו הסופית של וולדמורט התחוללה במשרד רפורמה מקיפה. בין מנהיגיה היו הארי פוטר ורון ויזלי במשרד ההילאים, והרמיוני גריינג'ר במחלקה לרישוי ופיקוח על חיות הפלא ומאוחר יותר במחלקה לאכיפת חוקי הקסם.
אגב, תפקיד שר הקסמים הוצע לדאמבלדור ארבע פעמים, ורבים תמכו במועמדותו, אך הוא דחה את ההצעה לאור ניסיונו השלילי עם כוח מופרז (מזכיר משהו..?)
המחלקה לאכיפת חוקי הקסם
המחלקה לאכיפת חוקי הקסם שוכנת בקומה השנייה של משרד הקסמים והיא הגדולה ביותר במשרד. היא מעין שילוב של המשטרה ומערכת המשפט. היא מקבילה למשרד הפנים בממשלה המוגלגית בבריטניה או למשרד המשפטים של ארצות הברית, ומחולקת למשרדים הבאים:
1. משרד ההילאים
משימתם של ההילאים היא לרדוף אחר קוסמים אפלים וללכוד אותם. לפי מק'ג'ונגל, המשרד מקבל מועמדים חדשים אחרי 5 בחינות גמר (בציון של לא פחות מ"עולה על הציפיות"). שיקויים, DADA, שינוי צורה, לחשים ועשבים הם המקצועות המתאימים ביותר למבקשים להתקבל לתכנית ההכשרה. על המועמד האפשרי לעבור גם "... שורה של מבחני אופי והתאמה". נימפדורה טונקס אומרת ששניים מהקורסים בתכנית ההכשרה הם "הסוואה ותחפושת" ו"חמקנות ועיקוב", ושקשה לעבור את ההכשרה בציונים גבוהים (דרישה).
בזמן המלחמה הראשונה נגד וולדמורט הורשו ההילאים להשתמש בקללות הבלתי נסלחות נגד חשודים כאוכלי-מוות. ההילאים שימשו גם כמגינים של מטרות בולטות כגון הארי, הודוורטס וראש הממשלה המוגלגי.
הארי פוטר הצטרף למחלקה זו אחרי שהביס את וולדמורט, ובעקבותיו גם רון ויזלי. אחת מראשי המחלקה הידועות ביותר הייתה אמיליה בונז.
2. המשרד לשימוש לא נאות בקסמים
המשרד לשימוש לא נאות בקסמים אחראי לחקירת עבירות לפי הצו בדבר הצו בדבר הגבלה סבירה של כישוף לקטינים ותקנון הסודיות של קונפדרציית הקוסמים הבינלאומית.
3. הקסמהדרין
הקסמהדרין הוא הערכאה המשפטית העליונה של עולם הקוסמים. המקור האנגלי של השם הוא "מפגש החכמים", מועצה של אנשים רבי עוצמה שזומנו לייעץ ולמנות מלכים באנגליה האנגלו-סקסית (המקור לתרגום העברי מובן...)
במהלך מלחמת הקוסמים הראשונה התקיימו באולם הקסמדרין משפטיהם של אוכלי המוות.
דאמבלדור כיהן כמכשף ראשי של הקסמהדרין במשך 50 שנה עד שהורחק ("עוף החול").
4. משרדים אחרים
היחידה לאכיפת חוקי קסמים המטפלת בעבירות יום-יומיות, המשרד למניעת שימוש לרעה בחפצי המוגלגים (תפקידו הראשון של ארתור ויזלי), והמשרד לעיכוב ולהחרמה של לחשי הגנה וחפצי מגן מזויפים (ארתור ויזלי קודם לעמוד בראשו).
המחלקה לתאונות ואסונות קסם
המחלקה לתאונות ואסונות קסם, השוכנת בקומה השלישית של משרד הקסמים, אחראית לטיפול בנזקים הנגרמים ע"י תאונות קסמים וכוללת את המשרדים הבאים: היחידה לביטול מעשי קסם בלתי מכוונים, מטה המשכיחים (האחראים למחיקת זיכרונותיהם של מוגלגים המעורבים בתאונות קסמים) והוועדה לתירוצים ראויים למוגלגים (האחראית להמצאת תירוצים מוגלגיים לתאונות הנגרמות ע"י קסמים).
המחלקה לרישוי ופיקוח על חיות הפלא
המחלקה לרישוי ופיקוח על חיות הפלא, המחלקה השנייה בגודלה במשרד, שוכנת בקומה הרביעית של משרד הקסמים ומחולקת לתת-המחלקות הבאות: אגף החיות, אגף היישויות, אגף הרוחות, לשכת הקישור עם הגובלינים, לשכת הקישור עם הקנטאורים ומרכז הייעוץ לנפגעי מזיקים. אחרי סיום לימודיה בהוגוורטס, הרמיוני גריינג'ר הועסקה במחלקה זמן קצר לפני שעברה למחלקה לאכיפת חוקי הקסם.
המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי בקסמים
המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי בקסמים, השוכנת בקומה החמישית של משרד הקסמים, עושה מאמצים להשיג שיתוף פעולה של קוסמים ממדינות שונות בפעילויות של עולם הקוסמים בתחום הפוליטי והציבורי. זו המחלקה הדומה ביותר למשרד החוץ המוגלגי, והיא כוללת את תת-המחלקות הבאות: גוף תקנות הסחר הבינלאומי בקסמים, לשכת חוק הקסם הבינלאומי, והסניף הבריטי של קונפדרציית הקוסמים הבינלאומית.
עד מותו, ראש המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי בקסמים היה ברטי קראוץ' האב. פרסי ויזלי החל את הקריירה המפוארת שלו במחלקה זו.
מחלקת התחבורה הקסומה
מחלקת התחבורה הקסומה, השוכנת בקומה השישית של משרד הקסמים, היא האחראית להיבטים שונים של תחבורת הקסם. היא כוללת את תת-המחלקות הבאות: רשות רשת הפלו, הפיקוח על תקנים למטאטאים, לשכת מפתחות המעבר והמרכז לרישוי התעתקות (המנפיק רישיונות התעתקות לקוסמים ולמכשפות).
המחלקה לספורט ומשחקי קוסמים
המחלקת לספורט ומשחקי קוסמים, השוכנת בקומה השביעית של משרד הקסמים, היא לכאורה המחלקה הרגועה ביותר במשרד, והיא האחראית לארגון אירועי ספורט כמו גביע העולם בקווידיץ' וטורניר הקוסמים המשולש. המחלקה כוללת את תת-המחלקות הבאות: מטה ליגות הקווידיץ' של אנגליה ואירלנד, מועדון הג'וג'ואים הרשמי, והלשכה לפטנטים מופרכים.
מחלקת המסתורין
מחלקת המסתורין, השוכנת בקומה התשיעית של משרד הקסמים, אחראית לחקירת חידות שונות (מוות, זמן חלל, מחשבה ואהבה) ובין היתר מאוחסנים בה עותקים של נבואות עתיקות. בתקופת שלטונו של וולדמורט נאלצה המחלקה לשקר ולטעון שבני מוגלגים "גונבים קסמים" מטהורי דם, מה שהפך אותם לעבריינים ואיפשר את רדיפתם ומעצרם. הסיבה לכך שבני מוגלגים רוכשים מלכתחילה כוחות קסם מעולם לא הוסברה בספרים.
בגלל טיבה החשאי של זרוע זו של ממשלת הקוסמים, אפשר לדמות אותה לסוכנות ביון של העולם ה"אמיתי", בכך שרוב עבודת המחלקה מבוצעת בסודיות מוחלטת. אולם למעשה עיקר העבודה הוא מחקר מדעי רגיל שנועד לחשוף את הסודות שמאחורי הקסם.
האם ניתן לראות בוולדמורט ובאוכלי המוות שלו ממשלת צללים שמנסה (ופעמיים כמעט מצליחה) להפיל את השלטון (שהוא אמנם חוקי אבל לא ברור אם הוא נבחר?)
עולם הקוסמים שומר בקנאות על ההפרדה בינו לבין עולם ה"מוגלגים". ומגעים בין משרד הקסמים לבין ממשלת ה"מוגלגים" מתקיימים רק בשעות חירום או כאשר נבחר ראש ממשלה חדש. בזמנים אלה, שר הקסמים יוצר קשר עם ראש הממשלה ה"מוגלגי" באמצעות דיוקן קסום שנמצא במשרדו. הדיוקן תלוי על הקיר באמצעות לחשי קיבוע, כך שאי אפשר להסירו. זמן קצר לפני הביקור, מודיע הדיוקן ברשמיות על הגעתו הצפויה של שר הקסמים. יחסם של שרי הקסמים אל ראשי הממשלה ה"מוגלגים" היה לרוב מתנשא למדי.
לקוסמים בוגרים אסור בתכלית האיסור לבצע קסמים בנוכחות מוגלגים, אלא כדי להציל חיים, וכאשר תקרית כזו מתרחשת יש למחוק מיד את זיכרונם של כל המוגלגים המעורבים (ראה "גברים בשחור"...)
סעיף 73 לתקנון הבינלאומי לסודיות בעולם הקסמים קובע (תרגום שלי): "כל גוף שולט בעולם הקסמים יהיה אחראי להסתרה, לטיפול ולשליטה של כל החיות, היישויות והרוחות השוכנות בתחום גבולותיו. גרם יצור כאמור נזק לקהילת המוגלגים, או משך את תשומת לבה, הגוף השולט בעולם הקסמים של אותה מדינה יהיה כפוף לענישה על ידי קונפדרציית הקוסמים הבינלאומית."
אין איסור על מסע בזמן (בעזרת מחולל הזמן) אבל יש כמה כללים שיש להקפיד עליהם - אסור שיראו אותך, אסור לך לפגוש את עצמך, ועליך לחזור לנקודת היציאה בדיוק במועד הקצוב.
אנו עדים לשלושה משפטים, שבכולם נעשה עוול לנאשם ובכולם תוקן העוול תודות להתערבותו של דאמבלדור, הסמכות המוסרית העליונה העומדת על משמר עקרון הפרדת הרשויות בפרט ועשיית הצדק בכלל. המשפטים הם של באקביק ההיפוגריף (על פגיעה מפוברקת בדראקו מאלפוי), של סיריוס בלק (האשמת שווא ברצח), ושל הארי פוטר (על הפרת חוק הקוסמים הקטינים).
הצו בדבר הגבלה סבירה של כישוף לקטינים הוא אחד האיסורים החמורים ביותר בעולם הקוסמים, והוא אוסר על קוסמים קטינים (מתחת לגיל 17) לבצע קסמים מחוץ לכותלי הוגוורטס. כיוון שמשרד הקסמים אינו יכול לקבוע מי בדיוק משתמש בקסמים באזור נתון, אלא רק שנעשה בהם שימוש, קוסמים קטינים בני מוגלגים צפויים יותר מאחרים להיתפס אם הם משתמשים בקסמים, והורים מכשפות וקוסמים נדרשים לאכוף בבתיהם את האיסור על כישוף לקטינים.
אחרי עבירה קלה ראשונה - לחש ריחוף שהוטל למעשה על ידי דובי גמד הבית - הארי יוצא פטור באזהרה בלבד.
אחרי העבירה השנייה, "ניפוח" הדודה מארג', השר פאדג' סולח לו כי הוא מאמין שמעשיו של הארי היו מוצדקים לאור הנסיבות ושלבטיחותו אחרי הבריחה מבית דארסלי יש קדימות.
אחרי העבירה השלישית, זימון פטרונוס כדי להציל את דאדלי מידי הסוהרסנים, הארי צפוי לסילוק מבית הספר ולהשמדת שרביטו, והוא מזומן לדיון משמעתי. דאמבלדור מזכיר לפאדג' שלמשרד אין סמכות להרחיק תלמידים מהוגוורטס או להחרים את שרביטיהם ללא שימוע.
במקור היה הארי אמור להישפט בפני אמיליה בונז, ראש המחלקה לאכיפת חוקי קסם, אך הוא נדרש להגיע לאולם מספר עשר לדיון בפני הרכב מלא של חברי הקסמהדרין – הליך חריג ביותר במקרה של קוסם קטין; כאמור, בהתערבותו של דאמבלדור, הוא זוכה מכל אשמה.
ראה גמדי הבית (שהרמיוני הקימה ארגון תלמידים למען רווחתם ופעלה רבות לשחרורם, לפעמים בניגוד לרצונם), וראה היחס לקנטאורים ולענקים (ולענקים למחצה כמו האגריד ומדאם אולימפ מקסים).
אין אינטרנט בעולם הקוסמים (ראה טכנולוגיה)
שימו לב להעדר מנקר העיניים כמעט של טכנולוגיה מודרנית בעולם של הארי פוטר; אפילו בבתי המוגלגים אין מחשבים (רק בספר השביעי מוזכר כבדרך אגב המחשב של דאדלי) וגם עיצוב המכוניות והרכבות (חוץ מהאקספרס להוגוורטס) קצת מפגר ונראה קרוב יותר לשנות ה-60' מאשר לשנות ה-80'. רק בספר הרביעי אנו מגלים בפעם הראשונה שהארי כן יודע מה הם חשמל, מכ"מ ומחשבים, וגם ציתות אלקטרוני (ראה עמ' 494 בתרגום העברי) אבל אלה מוזכרים כבדרך אגב, כ"תחליפי קסם של מוגלגים". לעומת זאת, בספר החמישי, ארתור ויזלי, היחיד מבין הקוסמים שמנסה בפועל לגשר על הפער בין שני העולמות (וזוכה על כך לקיתונות של ביקורת), לומד על בשרו את חסרונותיה של הרפואה המוגלגית…
אנסה לסכם את הסאגה של הארי פוטר (לפחות באופן זמני…) בכמה הערות כלליות.
1. מי שליהק את השחקנים, בעיקר את שלושת הכוכבים הראשיים (כנראה מתוך כוונה להשתמש מהם בכל הסרטים בסידרה...) לקח סיכון גדול. הוא היה עלול לאבד אחד או יותר מהם בשלב מוקדם מאוד של ההפקה. שיחק לו המזל וכולם הגיעו לבגרות גופנית פחות או יותר באותו זמן, איש מהם לא צמח פתאום לגובה של שני מטרים (כפי שקרה למשל לשחקן הצעיר שמגלם את נוויל לונגבוטום…), ואיש מהם לא פרש באמצע בגלל כל מיני בעיות הקשורות לגיל הנעורים, מה גם שתמיד יש לי בעיה עם בני 20 פלוס שצריכים לגלם בני 15-16.
הבעיה ניכרת כבר בסרט השלישי, שבו הארי כבר לא היה ילד חמוד אלא בן עשרה זועם, ואפילו דאדלי דארסלי כבר נראה הרבה יותר כמו פרחח רחוב מצוי בן זמננו מאשר כמו הילד המפונק, הנודניק, העלוב והמאוס שמתואר בספרים. בסרט השביעי זה כבר בולט מאוד (לדניאל רדקליף, אגב, מלאו 22 ביולי 2011, רופרט גרינט מבוגר ממנו בשנה, ואמה ווטסון היא הצעירה שבחבורה). כדי להתמודד עם הבעיה, הסרטים החמישי והשישי צולמו במקביל, כמו גם השביעי והשמיני.
גם ליהוקו של השחקן המנוח ריצ'רד האריס (יליד 1930) לתפקיד דאמבלדור היווה סיכון, בגלל מצבו הבריאותי, אבל למרבה המזל, החלפתו בשחקן מייקל גאמבון בסרט השלישי לא גרמה כל בעיות.
האם זה יהיה קץ הקריירה של דניאל רדקליף, אמה ווטסון, רופרט גרינט וחבריהם? לגבי דניאל רדקליף כבר קיבלנו תשובה חלקית לשאלה זו. לגבי האחרים, עוד נחכה ונראה...
2. שימו לב להעדר מנקר העיניים כמעט של טכנולוגיה מודרנית בעולם של הארי פוטר; אפילו בבתי המוגלגים אין מחשבים (רק בספר השביעי מוזכר כבדרך אגב המחשב של דאדלי), ורק בספר הרביעי אנו מגלים בפעם הראשונה שהארי כן יודע מה הם חשמל, מכ"מ ומחשבים, וגם ציתות אלקטרוני (ראה עמ' 494 בתרגום העברי) אבל אלה מוזכרים כבדרך אגב, כ"תחליפי קסם של מוגלגים". לעומת זאת, בספר החמישי, ארתור ויזלי, היחיד מבין הקוסמים שמנסה בפועל לגשר על הפער בין שני העולמות (וזוכה על כך לקיתונות של ביקורת), לומד על בשרו את חסרונותיה של הרפואה המוגלגית…
3. מערכת היחסים בין שלושת הגיבורים נעשית מורכבת יותר ככל שהם מתבגרים – לרון יש תפקיד משמעותי הרבה יותר מאשר "החבר של הארי", הקטעים שבהם הוא והרמיוני מנסים לגשש ולברר את טיבה של מערכת היחסים ביניהם כמו כל זוג נורמלי משעשעים ביותר – אין מה לעשות, יש דברים שעוברים רק בסרט... וגם גמדי הבית דובי וקריצ'ר ממלאים תפקידים משמעותיים יותר, והעיצוב שלהם מזכיר לי מאוד את העיצוב של גולום-סמיאגול בסרטי "שר הטבעות".
4. והעיבודים הקולנועיים?
כשבאים לנתח סרטים המבוססים על ספרים, תמיד מתעוררת השאלה "מה טוב יותר, הספר או הסרט". כשמדובר בסידרה מצליחה כמו "הארי פוטר", השאלה הזאת קצת יותר מסובכת, מה גם שכל העיבודים הקןלנועיים היו נאמנים (יש אומרים, אפילו יותר מדי) לרוח הספרים.
עם זאת, עיצוב המכוניות והרכבות (חוץ מהאקספרס להוגוורטס) קצת מפגר ונראה קרוב יותר לשנות ה-60' מאשר לשנות ה-80', אבל החל מהסרט החמישי חל שינוי מבחינת ניכרה במראה החיצוני, והעיצוב של העיר ה"מוגלגית" נהיה לפתע הרבה יותר מודרני (ואולי זה רק נדמה לי?) מגמה זו נמשכת גם בסרט השישי, בעיקר בקטעים שבהם הורסים אוכלי המוות את גשר המילניום (לא מתואר בספר) ובתיאור הפגישה בין שר הקסמים לשעבר פאדג' לבין "ראש הממשלה המוגלגי" (הושמטה מהסרט?) ובסרט השביעי, שבו חלק מהמרדף מתנהל בשדרת שאפטסבורי שבלב אזור התיאטרונים של לונדון. עם זאת, יש לציין שאחרי צאתו של הספר החמישי בסידרה, שתפח לממדים מפלצתיים של כ-900 עמודים, המבקרים התחילו לרמוז בזהירות כי הוא אינו מגיע לרמה של קודמיו. על כך אוכל רק להוסיף שאחרי שיצא הספר הראשון, רציתי מאוד להיות רולינג. אחרי החמישי כבר לא הייתי בטוחה...
וזה מוביל אותי אל הדיון בסרט השביעי (והשמיני) כזכור, באינטרנט התרוצצו שמועות רבות בנוגע לספר השביעי, Deathly Hallows (ממש לא אהבתי את התרגום המוצע לשם בעברית...) שאמור היה להיות גם האחרון (רולינג אמרה כן, הסוכן שלה הכחיש. אגב, מי שהאמין בזה - שיקום!) - החל משמו, ועד לזהותו של מי שימות ולסופו של הארי פוטר. גם כל זה כבר מאחורינו.
אז האם החלוקה לשניים היטיבה עם הסרט, או השיגה משהו חוץ מאשר למתוח עוד קצת את הגומי? גם כאן התשובה מורכבת קצת יותר. תשאלו כל מי שצפה בסרט, והוא יגיד לכם אילו קטעים אפשר היה לקצר. גם לי יש כמובן דעה אישית בעניין. הבעיה היא שאין שניים שיצביעו על אותם קטעים. האם באמת אפשר היה לדחוס את הכול לסרט אחד? לא בטוח. נכון שהחלוקה מאפשרת להתרכז קצת יותר בפרטים ולהעמיק את ההיכרות עם הדמויות – ביניהן כאלה שלא הכרנו עד עתה, כגון הוריה ה"מוגלגים" של הרמיוני, האחים הגדולים יותר למשפחת ויזלי, אביה של לונה לאבגוד ועוד - אבל באופן כללי, התחושה היא שהסרט המחולק ארוך וקצת אטי מדי.
לסיכום, בעבר העליתי כמה השערות משלי לגבי סיומים אפשריים לעלילותיו של הארי פוטר, ואני מצטטת - האם יהפוך הארי לאחת מרוחות הרפאים הממלאות את האולמות העתיקים של בית הספר הוגוורטס לכישוף וקוסמות? או אולי למנהל החדש של בית הספר (כשלצדו אולי הרמיוני כמחליפתה של מק'גונגל)? או אולי להילאי, כמו פרופסור מודי, או אולי לשר הקסמים? ואולי נכונו לו גדולות ונצורות מאלה? ושמא אחרי סילוקו של וולדמורט לא יהיה עוד צורך בקוסמים, רציף תשע ושלושה רבעים ייסגר לתמיד, בית הספר הוגוורטס ייעלם בתהום הנשייה, וכמקובל במיתולוגיה, יתחיל "עידן האדם" (או במקרה שלנו, "המוגלגים")? ואולי, רק אולי, יתגלה שהארי הוא בעצם גלגולו של וולדמורט? מי שכבר קרא את הספר השביעי יודע אילו מהאפשרויות האלה התגשמו (בצורה זו או אחרת). כעת אני מוסיפה רק השערה אחרונה אחת - לא ירחק היום והארי יגיע גם אל המסך הקטן…
וכל השאר, כפי שנאמר, הוא נחלת ההיסטוריה...
בקישור הזה ניתן לקרוא את התייחסותה של רולינג עצמה לגורלן של הדמויות (הראשיות והראשיות פחות) בסידרה בתשע עשרה השנים שחלפו מסיום הקרב על הוגוורטס ועד לאפילוג.
מקורות:
Hero's Journey - Cycle of the Monomyth
** Harry Potter: Ready-Made Mythology of the Media Hero
על דרכו של הארי פוטר אל הגבורה ראה כאן.