Butterfly Effect, the

אפקט הפרפר

Eric Bress J. Mackye Gruber

2004

Ashton Kutcher Amy Smart Kevin Schmidt Melora Walters Elden Henson Eric Stoltz John Patrick Amedori

For those who don't know yet, the "Butterfly Effect" is a concept borrowed from the chaos theory, and is also used to describe one of the well-known paradoxes of time travel. It is a chain of events which by the slightet disruption of one of anu of its links can turn minor changes into disastrous ones, or in our case, "a butterfly flapping its wings on one end of the world can cause a typhoon on the other". This is what happens to our hero Evan (Ashton Kutcher, "Dude, Where's My Car", a major butterfly in his own right, ask Demi and Bruce). From the age of 7, he experiences bouts of memory loss, which are usually caused by traumatic events related to his friend Kayleigh, her psychopathic brother Tommy, their deviant pornography buff father, and his best friend Lenny. Every time he recovers from such an episode, he finds himself in another, alternate reality. Evan's therapist suggests one way of recovering his lost memories – keeping a journal. After visiting his father (who is hospitalized in a closed institution due to the exact same condition - or so his mother says, this story is not completely clear) Evan discovers that the father has found his own way of dealing with the memory loss, and that he can enter the memories he reads in his diaries and change the course of events that the memories are based on. The problem is that any such change leads to devastating results, and the more desperate the attempt, the more devastating the results. He finally comes to the conclusion that he should make the change at a much earlier point, even at the cost of losing his acquaintance with Kayleigh. In conclusion, is it even worth bothering with changing the past in order to influence the future? The unequivocal conclusion is no. Any such attempt is doomed to failure. All in all, quite an interesting movie, Kutcher is actually not bad, but does not play the different characters at a uniform level (the prisoner versus the student, for example), Amy Smart excels in portraying Kayleigh, with all the upheavels she went through because of Evan, Eric Stoltz ("Mask") in a small role of the father, and Elden Henson steals the show in the role of Evan's best friend in college. The end? We've already seen more promising and brilliant endings in these types of movies.

 It is interesting to compare this movie with "Donnie Darko", in which a boy suffering from mental problems also struggles with problems of transitioning between planes of reality and times, but under completely different circumstances.  

למי שעדיין לא יודע, "אפקט הפרפר" הוא מושג הלקוח מתורת הכאוס, ומשתמשים בו גם כדי לתאר אחד הפרדוקסים הידועים של המסע בזמן. כמו בשיר "הכול בגלל מסמר קטן", מדובר בשרשרת של אירועים שכל פגיעה באחת מחוליותיה עלולה להפוך שינויים פעוטים להרי אסון, או במקרה שלנו, "משק כנפי פרפר בקצה אחד של העולם עלול לגרום לסופת טייפון בקצה האחר". זה מה שקורה לגיבורנו אוון טריבורן (אשטון קוצ'ר, "אחי, איפה האוטו שלי", פרפר לא קטן בזכות עצמו, תשאלו את דמי וברוס). מגיל 7 הוא מתנסה בהתקפים של אובדן זיכרון, שבדרך כלל נגרמים ע"י אירועים טראומטיים הקשורים לידידתו קיילי, לאחיה טומי הפסיכופט, לאביהם הסוטה וחובב הפורנוגרפיה ולחברו הטוב לני. בכל פעם שהוא מתאושש מהתקף כזה, הוא מוצא את עצמו במציאות אחרת, חלופית. הרופא המטפל באוון מציע לו דרך אחת לשחזר את הזיכרונות האבודים-לנהל יומן. אחרי ביקור אצל אביו (המאושפז במוסד סגור בגלל מחלה זהה בדיוק - או לפחות כך אומרת אמו, הסיפור הזה לא ברור עד הסוף) מגלה אוון שהאב מצא דרך משלו להתמודד עם אובדן הזיכרון, ושהוא יכול להיכנס לתוך הזיכרונות שהוא קורא ביומניו ולשנות את מהלך האירועים שהזיכרונות מבוססים עליהם. הבעיה היא שכל שינוי כזה גורר תוצאות הרסניות, וככל שהניסיון נואש יותר, כן התוצאות הרסניות יותר. לבסוף הוא מגיע למסקנה שעליו לבצע את השינוי בנקודה מוקדמת הרבה יותר, גם במחיר אובדן ההיכרות עם קיילי. לסיכום, האם כדאי בכלל להתעסק עם שינוי העבר במטרה להשפיע על העתיד? המסקנה החד משמעית היא לא. כל ניסיון כזה נדון מראש לכישלון. בסך הכול סרט די מעניין, קוצ'ר דווקא לא רע, אבל לא מגלם את הדמויות השונות ברמה אחידה (האסיר לעומת הסטודנט, למשל), איימי סמארט מצטיינת בגילום קיילי, על כל התהפוכות שעברו עליה בגלל אוון, אריק סטולץ ("מסכה") בתפקיד קצר של האב, ואיתן סופלי גונב את ההצגה בתפקיד חברו הטוב של אוון במכללה. הסוף? כבר ראינו סופים מבטיחים ומבריקים יותר בסרטים מסוג זה.

מעניין להשוות את הסרט הזה עם "דוני דארקו", שגם בו נאבק נער הסובל מבעיות נפשיות עם בעיות של מעבר בין מישורי מציאות ובין זמן לזמן, אבל בנסיבות שונות לגמרי.