אזרח שומר חוק


קלייד שלטון (ג'רארד באטלר) הוא איש משפחה מסור ואוהב, לכאורה אדם מן היישוב, עד שיום בהיר אחד חרב עליו עולמו שני פושעים פורצים לביתו ורוצחים את אשתו ובתו.

בגלל בלגאן טכני ומשפטי ועל אף התנגדותו הנמרצת של קלייד, התובע סוגר עיסקה עם אחד הפושעים, דווקא זה שחלקו בפשע היה גדול יותר, וזה נדון לעונש מאסר קצר בעוד האחר נדון למוות. התובע משוכנע בצדקת העיסקה שעשה, כיוון שצדק חלקי העדיף על חוסר צדק.

כעבור 10 שנים משהו משתבש בעת הוצאתו להורג של הפושע שנדון למוות ומסתבר שמישהו חיבל במערכת ההזרקה המשולשת כדי שהפושע ימות בייסורים קשים. זמן קצר לאחר מכן מתגלה גופתו המבותרת של הפושע השני.

החשד נופל מיד על קלייד וכאשר באים לעצור אותו, הוא לא מגלה כל התנגדות. אבל מכאן העניינים רק מתחילים להסתבך ומתחיל משחק אכזרי של חתול ועכבר בין קלייד לבין התובע שעשה את העיסקה עם הפושעים. זה מתחיל בקלטת שבה מתועדת הריגתו האכזרית של הפושע השני שמגיע אל משפחת התובע, נמשך בעיסקאות שונות ומשונות שקלייד עושה עם התובע וכל הפרה שלהן נענשת באכזריות, כיוון שקלייד רכש בינתיים את הידע המשפטי הדרוש לתמרון המערכת, ואנשים מתחילים למות עורך הדין של הפושעים, שותפו לתא של קלייד (שלא עשה לו כל רע), השופטת במשפט המקורי, עוזרתו הצעירה של התובע (שכלל לא הייתה מעורבת במשפט המקורי) והבוס של התובע (השחקן הוותיק ברוס מק'גיל). ובינתיים מתגלה האמת על עברו של קלייד ועל טיבו האמיתי, לא לפני שהוא מצליח להשליט בעיר שלטון טרור.

חוץ מהניסיון להגיד משהו על נגע עיסקאות הטיעון שהתפשט במערכת המשפט האמריקנית (דיון בפני חבר מושבעים חסכו מאתנו הפעם), קצת לא היה ברור לי למה אחרי עשר שנים, כשהתובע (לדבריו) כבר שכח את שמו של הפושע השני, מתעורר מיד החשד שהוא קשור למות שותפו, והבא בתור אחריו הוא הבעל (אקדח שתלוי על קיר במערכה הראשונה הוא ממציא פטנטים; את זה התובע כן זכר), כפי שלא ברור למה הבעל לא חיסל את הפושע השני ברגע שזה השתחרר מהכלא; הפריע לי שלא שמרו כמה הפתעות בתחום הזה לסוף הסרט, אבל זה נעשה כנראה בכוונה. ומה פתאום תובע מחוזי רץ אחרי פושע עם שוטר אחד (קולם מיני, הכוכב הג'ינג'י לשעבר של "מסע בין כוכבים") בלבד? אבל למרות כל אלה, הסוף דווקא היה מהודק ומותח תפנית מפתיעה שמובילה למהפך מפתיע לא פחות. לא אגלה כדי לא לקלקל.

ג'רארד בטלר עוד לא החליט מה הוא רוצה להיות - שחקן אקשן מסוקס או שחקן קומדיות רומנטיות מרושל. ג'יימי פוקס לא כל כך מוצא בעיניי בתפקידים רציניים-דרמטיים (ראה "הנוסע").

בסך הכול סרט מותח ושווה צפייה.