נוסע, ה |
|
טום קרוז החליט כנראה לזנוח באופן זמני את מראה היפיוף ולהתהדר בשיער אפור (זה טבעי או איפור? אני ממש לא יודעת...) ובפנים בלתי מגולחות בבואו לגלם תפקיד זה בסרטו של מייקל מאן, שנראה תפור על קיפר סאתרלנד ולפני 20-30 שנה בטוח היה זוכה בו אביו, דונלד סאתרלנד.אז מה קורה פה? מקס, נהג מונית שאנן ופילוסוף לעת מצוא (ג'יימי פוקס בתפקיד דרמטי), ששום דבר מעניין לא קורה לו בחיים אבל יש לו חלומות על קריירה כבעל חברת לימוזינות מצליחה, מעלה למונית שלו צעירה יפה (ג'יידה פינקט-סמית), שמתגלה כפרקליטה מצליחה שנמצאת בעיצומו של משפט גדול. בין השניים נוצר קליק מיידי והם מחליפים מספרי טלפון. ברגע שהיא יורדת מהמונית, עולה נוסע אחר- וינסנט (קרוז), שמציג את עצמו כאיש עסקים שהגיע לעיר ללילה אחד (העיר, אגב, ממלאת בסרט הזה תפקיד שכבר מזמן לא ראינו בסרטים). העלייה, אגב, מקרית לחלוטין - וינסנט, שתגובתו של מקס אטית מדי בשבילו, כבר עומד בפתחה של מונית אחרת כשמקס מבחין בו וקורא לו לחזור. וינסנט מבקש לשכור את מקס ללילה אחד של סידורים בעיר עם כמה עצירות בדרך. מקס מהסס אך מסכים, ווינסנט מתגלה כאיש שיחה מעניין ופילוסוף לא קטן בזכות עצמו. כאשר אחרי העצירה הראשונה נופלת גופה על גג המונית של מקס, העניינים מתחילים להסתבך, ואיש העסקים נעים ההליכות מתגלה כפסיכופאת רצחני שדבר לא יעצור בעדו מלבצע את המשימה שלשמה נשכר. כל ניסיונותיו של מקס לברוח עולים בתוהו, והוא אף הופך בעצמו לחשוד ברציחות, אבל כאשר הוא מגלה שהקרבן האחרון ברשימתו של וינסנט היא אהובתו הפרקליטה, הוא יוצא להשיב מלחמה...משעשעים במיוחד הקטע שבו נדרש מקס ללבוש לרגע את דמותו של וינסנט, והקטעים שבהם משחרר וינסנט את מקס מתלותו בבוס המעצבן שלו ובאמו הנודניקית (מזכיר קצת את ניקולס קייג' וג'ון טרוולטה ב"עימות חזיתי"). מעצבן וקלישאי במיוחד הקטע שבו כאשר הוא כבר מצליח ליצור קשר עם הפרקליטה ולהזהיר אותה, היא שואלת שאלות טיפשיות במקום להקשיב לו, וכאשר היא כבר מקשיבה, השיחה מתנתקת... |