לכודים ברשת

עוד סרט נטול כל שמץ של מקוריות על מחשב-על שמשתלט על העולם כדי להשלים משימה שלדעתו בני האדם נכשלו בה...

הפעם מדובר בתוכנה שלוקחת את רעיון האח הגדול צעד אחד קדימה; היא פותחה כדי לאסוף מידע ולקיים מעקב אחרי חשודים בטרור – לכאורה מטרה נעלה. אבל אחרי שמתקפה אמריקנית נגד חשודים בטרור שמתבצעת בניגוד לאזהרת המחשב נכשלת וגורמת למות חפים מפשע ולגל של פיגועים נגד אמריקנים, המחשב מחליט לקחת את העניינים לידיו. הוא בוחר בשני קרבנות – צעיר מנוכר ממשפחתו שאיבד את אחיו התאום המוצלח והגאון, ואם חד הורית ששלחה את בנה לקונצרט בבירה לבדו ובחרה לא להצטרף אליו (למה? לא בדיוק ברור). אבל הם לא היחידים – יש אחרים שממלאים תפקידים קטנים יותר במזימתו השטנית של המחשב ששולט בחייהם (ובחיי כולנו) באופן מוחלט...

הסרט אמנם מותח ורווי פעלולים ואקשן בלתי פוסק (אגב, שום דבר שלא ראינו ב"פריצה לרשת", "אויב המדינה", "הרשת" ודומיהם, ואפילו ב"מת לחיות 4") אבל העלילה מלאה "חורים". השאלה העיקרית היא למה בכלל היה המחשב זקוק לאדם כלשהו כדי לבצע את תכניתו – גם הקטע של הזהות המוחלטת בטביעות האצבע והקול של התאומים פשוט לא עובד, והרי הם אפילו לא היו תאומים זהים. ואגב, מנין רכשו שני הקרבנות, סתם בני אדם מן היישוב, את כישורי הלחימה, הנהיגה והשימוש בנשק הדרושים להתמודדות עם המחשב?

מה שכן, ההשוואה עם "האל" של "2001" היא בלתי נמנעת. סביר להניח שמי שעיצב את "האל" בשנות ה-60' היה מעצב אותו פחות או יותר כפי שעוצבה "אריה" בראשית המאה ה-21, אם כי במקרה הזה לדעתי פחות שווה יותר. חוץ מזה לא השתנה הרבה – לא ההתנשאות של המחשב, לא האורות האדומים המהבהבים בעיניו, ואפילו לא "מותו" - מה שרק מעיד על גודל החזון של ארתור סי. קלארק וסטנלי קיובריק ומדגיש את חוסר המקוריות של הסרט הזה.