קומדיה
אנגלית במשקל נוצה (השחקנית האמריקנית היחידה בתפקיד משמעותי היא לורה ליני, הזכורה
מ"הבית הלבן"), על כמה אנשים שנכנסים ויוצאים זה בחיי זה בימים שלפני חג המולד, שהם
כידוע תקופה אידיאלית לאהבה. ראש הממשלה החדש מתאהב בעוזרתו ויש לו אחות
שמיודדת עם אלמן טרי ובנו שמנסים לסדר זה לזה את חיי האהבה, האחות נשואה למפיק
שמאוהב בעוזרתו ומנסה לשדך לנערה האמריקנית עוזר אחר שלא שם לב אליה (או לפחות כך
נדמה לנו) לעוזר יש תערוכה בגלריה של צלם חתונות שהכלה (לבנה שמתחתנת עם שחור)
מתחילה אתו וחושבת שהוא שונא אותה כשלמעשה הוא דלוק עליה, הסופר שמנהל רומן עם
העוזרת הפורטוגזית שלו והם מצליחים להבין זה את זו להפליא גם בלי לדעת מילה זו
בשפתו של זה (זה היה לדעתי הרומן הכי יפה בסרט, חבל רק שהתסריטאי היה מוכרח לשלוח
אותו ללמוד פורטוגזית ואותה ללמוד אנגלית, זה פשוט הרס את הכול), קריקטורה של כוכב
רוק מזדקן שעל אף כל הצלחתו המסחרית, מצליח למצוא אהבת אמת רק בדמות האמרגן השמנמן
שלו (אחד מחבורת "ללכת עד הסוף"), וכהנה וכהנה. וכולם נפגשים בסוף במופע חג המולד
בבית הספר שבו לומדים ילדיהם.
הבעיה היא שמרוב רצון להיות נחמדים כל
הדמויות כאילו אומרות את האמת המרה או המגניבה, או מנסות להתנהג בצורה שמזעזעת את
הסביבה כיוון שהיא ההיפך מהצפוי (הזוג בסרט הפורנוגרפי שרק רוצה לדבר, החתונה
המעורבת, המפגש בין ראש הממשלה לבין הנשיא האמריקני שמתואר כבלתי נחמד ביותר), אבל
הם לעולם לא הולכים עד הסוף ועל כן הזעזוע לא ממש אמיתי. המעבר מדמות לדמות מהיר
מדי, ויש לציין גם שלרוב הדמויות לא קוראים בשמות (לפחות שמות משפחה).
אגב, שמתם לב שבסרט הזה, כולם מוצאים
אהבה חוץ מהנערה האמריקנית? אולי יותר מאשר באמצעות דמותו של הנשיא, זו השיטה של
התסריטאי להביע את דעתו על האמריקנים.
הופעת אורח מדליקה של רואן אטקינסון ("מר
בין").