עומד אחרון |
|
כש"להרוג את ביל" פגש את "בצהרי יום" ארנולד שוורצנגר יצא לחופשה קצרה מהקריירה הקולנועית שלו כאשר נבחר למושל קליפורניה באוקטובר 2008, והסרט הזה הוא אחד הסרטים הראשונים שעשה אחרי שסיים את כהונתו ב-2011, אם כי בתקופת כהונתו כמושל, שהייתה, למען האמת, שלב די זניח ברזומה שלו, הוא הספיק להגיח לכמה הופעות בעילום שם בקולנוע - ראה "הנשכחים". הסרט הזה הוא סרט אקשן בסגנון הישן והטוב, שבו שריף קשיש ולמוד קרבות (שוורצנגר) בעיירה קטנה ונידחת שהאסון הכי חמור שקורה בה הוא חילוץ חתול שנתקע על עץ, מתבשר יום אחד שרוצח פסיכופאת, אלים ומסוכן ביותר נמלט מהכלא ונמצא בדרך אל העיירה שלו. השריף מחליט להגן על העיירה שלו ולעצור את הרוצח בכל מחיר, כלצדו ניצבת רק חבורה קטנה של לא יוצלחים מקומיים… המתח בסרט קיים ומוחשי מאוד, גם חוש הומור לא חסר (זקנה קטנה וחביבה אומרת לך שאתה מסיג גבול? היזהר! אתה מחנה את מכוניתך ליד ברז כיבוי בניגוד לאזהרות? על אחריותך!) ואם היו מורידים את רמת הגרפיות של האלימות והדם, אפשר היה להגיע קרוב יותר לאיכויות של "בצהרי יום", בלי לאבד את הקצב והסגנון בנוסח טרנטינו. בסך הכול מפתיע בהחלט לטובה. הקצב טוב. שוורצנגר בתפקיד מעולה, פורסט ויטקר מצוין בתפקיד סוכן הבולשת השחצן שמנהל את המרדף אחרי הפושע הנמלט ולומד שיעור באכיפת חוק ובענווה מ"השריף הכפרי". אגב, למרות שבמסגרת חילופי העקיצות בין שוורצנגר לבין ידידו הטוב הסטאלון, לפחות בשני סרטים, ("הנשכחים" ו"איש הרס") הוזכר שמו בקשר למירוץ לנשיאות, לפי החוקים הנוכחיים בארה"ב, הוא מנוע מלהגיש מועמדות למשרה הרמה מכל. |