קנוניה או לא היה: על פלישות, חטיפות וחייזרים

קנוניה או לא היה: על פלישות, חטיפות וחייזרים

סקירה

מבוא לתורות קנוניה

בואו ננסה לעשות אחת ולתמיד קצת סדר בתורות הקנוניה הקשורות לפלישות, לחטיפות, לחייזרים וכו'. "תורות" בלשון רבים, שהרי יש כמה כאלה שמשמשות בערבוביה ויש להן גירסאות שונות ואף סותרות.

מהי בעצם "תורת קנוניה"? זהו ניסיון להסביר אירוע כלשהו כתוצאה של קנוניה, שאת השותפים לה ניתן פשוט להאשים בכל דבר. הבעיה שהיא שמעצם ההגדרה, גם אי אפשר להוכיח את האישומים האלה. וכאן העניינים מתחילים להסתבך.

קנוניות אינן תופעה היסטורית חדשה. הן רבות ונפוצות וקיימות בכל הסוגים ובכל הגדלים. בין הנושאים החביבים - התנקשויות במנהיגים פוליטיים (האחים קנדי, מרטין לותר קינג), אגודות סתרים וארגוני אחווה (ע"ע "הבונים החופשיים", ה"אילומינאטי", ולאחרונה "אופוס דיי"), העלמת אמצאות ותגליות, סוכנויות ביון (ללא קשר להשתייכות לאומית ופוליטית), ועוד ועוד. בדרך כלל הן גם לא עומדות לבדן – תמיד יש חפיפה והשקה בין שתי תורות קנוניה או יותר.

הנחת היסוד היא שההשערה שבבסיס תורת הקנוניה מוכחת מראש. תורות קנוניה אינן מנסות להעלות השערה ולהוכיחה או, לחילופין, להפריכה, אלא מקבלות את ההשערה כעובדה שאין עליה עוררין.

תורת הקנוניה נוטה לערבב עובדות והשערות בלי להבדיל ביניהן ובלי להצמיד להן רמת סבירות או מידת אמיתות. הוכחת הקנוניה עולה כביכול מתבנית של "חיבור נקודות" בין אירועים שלכאורה אין ביניהם קשר סיבתי. כשאין ראיות התומכות בקשרים האלה מלבד האשמת הקנוניה עצמה, או כשהראיות מתאימות באותה מידה לקשרים סיבתיים אחרים, או לאקראיות, תורת הקנוניה כנראה אינה נכונה.

לגורמים העומדים מאחורי תבנית הקנוניה חייבת להיות עוצמה כמעט על-אנושית כדי לבצע אותה. בני אדם בדרך כלל אינם מתקרבים לכוח ולעוצמה שאנו מניחים שיש בידיהם.

בעלי תורות הקנוניה מוכנים לקבל כמעט כל ממצא התומך בה, ולעומת זאת הם דוחים על הסף את כל הממצאים הסותרים אותה, בלי להתחשב במידת אמינותם, או מפני שאלה נחשדים לחלק מהקנוניה שנועד להסתיר את העובדות, או סתם מפני שהם סותרים את תורת הקנוניה. בעלי תורת הקנוניה מסרבים לשקול הסברים אחרים, דוחים את כל הראיות הסותרות ומחפשים בעזות מצח רק עדויות שיתמכו במה שקבעו מראש כאמת.

הקנוניה מורכבת ומסובכת והצלחתה תלויה בגורמים רבים מאוד. באופן דומה, הקנוניה מערבת מספר גדול מאוד של בני אדם החייבים לשמור על הסוד. ככל שמעורבים יותר אנשים, תורת הקנוניה נעשית פחות מציאותית.

תורת הקנוניה מייחסת משמעות מבשרת רעות ומאיימת לאירועים שהם כנראה תמימים וחסרי חשיבות. היא מתגלגלת מאירועים קטנים שעשויים להיות אמיתיים לאירועים גדולים הרבה יותר, ופחות סבירים.

הממסד ככל-יכול:

לפי כל תורות הקנוניה, הממסד, הגוף המופשט, הוא כל-יכול (או כמעט...) והוא מסוגל לפעול ביעילות רבה מאוד ותוך תיאום מושלם בין מערכותיו. זהו גם הסבר אפשרי לכך שלא ניתן להשיג "ממצאים" או "ראיות" לפעילותו (הלוואי עלינו ממסד כזה...). הקנוניה כוללת בתוכה שאיפה גדולה לשלוט על אומה, על כלכלה או על מערכת פוליטית, אבל אם תורת הקנוניה מרמזת על שליטה כלל-עולמית, האמינות שלה פוחתת.

הממסד כגוף ייצוגי אחיד:

מאחורי כל תורת קנוניה עומד בדרך כלל גוף ממסדי מופשט, שכל חבריו פועלים באופן אחיד ועקבי לקידום מטרה אחת. למשל "כל היהודים שותפים לקנוניה להשתלט על העולם", או "הממשל האמריקני פועל להסתרת האמת על נחיתת חייזרים". חשיבה זו מאפשרת לדחות בקלות כל עובדה או טיעון הסותרים את תורת הקנוניה, בנימוק הבלתי מעורער שהעובדה או הטיעון באים מצד אנשי הממסד או עושי דברם. בעלי תורת הקנוניה חושדים ללא כל אבחנה בכל הסוכנויות הממשלתית או הקבוצות הפרטיות, תכונה המרמזת על היעדר יכולת להבחין בהבדלים בין קנוניות אמיתיות לבין שקריות.

הממסד כחסר מצפון:

בכל תורות הקנוניה, הממסד פועל ללא כל שיקולים מוסריים או ערכיים, בניגוד מוחלט למתנגדיו, המאמינים בתורת הקנוניה. בראיית עולם כזאת אין כל מקום לגווני ביניים, למוסר, לשיקולים סותרים, וכו'.

הממסד כמדכא:

כל תורות הקנוניה מקבלות את קיומו של ממסד יעיל להפליא, אחיד במטרותיו, עקבי בפעולתו וחסר מצפון. אולם במקביל קיימים אנשים שבגלל תכונה בלתי מוגדרת הצליחו להשתחרר משליטת הממסד ולהתקומם נגד מנגנון ההסתרה וההשתקה שבבסיס הקנוניה. מכאן שניתן לקבל את עדויותיהם של ה"בוגדים" בממסד כפשוטן, כעובדות שאין עליהן עוררין, ולדחות על הסף את דבריהם של הנחשבים ל"אנשי הממסד".

הממסד כלא יוצלח:

הממסד הוא אמנם כל-יכול, אבל בו בזמן הוא גם מטומטם (צירוף קטלני לכל הדעות) רשלני, ממודר מדי, ונוטה להיכשל במשימות הפשוטות ביותר. סתירה זו מסבירה את הקלות שבה מצליחים מתנגדי הקנוניה להניח ידיהם חדשות לבקרים על הוכחות מרשיעות נגד השותפים לקנוניה (הבעיה היא שהם גם מאבדים אותן באותה קלות...)

המושגים 

ההגדרה של קנוניה, לפי מילון אבן שושן, היא "הסכם חשאי שנעשה כדי להערים על מישהו, "עשיית יד אחת". ההגדרה של "קשר" היא "להתחבר עם אחרים לשם עריכת פעולת איבה נגד מישהו". מקור המילה, אגב, יווני.

שימו לב שבעברית ניתן להשתמש בשתי מילים שונות, אחת עם משמעות חיובית ואחת עם משמעות שלילית, בעוד שבאנגלית יש רק מילה אחת שהמשמעות שלה יכולה להיות חיובית או שלילית.

נשמע פשוט, לא?...

התרחישים 

הדוגמאות 

הערות 

בשנת 2010, בתום שש שנים של מחקר בנושא, פירסם דייוויד ארונוביץ', בעל טור בכיר ב"טיימס", את ספרו "Voodoo Histories", שבו הוא מנסה להפריך כמה מתורות הקנוניה הבולטות ביותר של המאה ה-20, מרוזוול ועד 11 בספטמבר…

קולו של הספקן – גלאי הקונספירציות: איך להבדיל בין תיאוריות קונספירציה אמיתיות לבין תיאוריות שקריות/ מייקל שרמר (פורסם בגיליון פברואר-מארס של המהדורה המודפסת בעברית של סיינטיפיק אמריקן)

קנוניה 1: "אנחנו לא לבד..." האמנם?

סקירה 

"The chances of anything coming from Mars are a million to one... but still they come"

אלה מילות הפתיחה של השיר "ערב המלחמה" מתוך היצירה המוסיקלית "מלחמת העולמות" של ג'ף ויין (ה"מודי בלוז", עם הסולן ג'סטין הייוורד), המבוססת כידוע על ספרו של ה' ג' ולס, ומלווה בקריינות מצמררת במיוחד של השחקן הידוע ריצ'רד ברטון ז"ל.

לדעת מדענים רבים וגם לדעתי האישית, זו יוהרה ואף מגוחך לחשוב שאנחנו לבד ביקום. לפי כל חוקי ההסתברות, אין ספק שיש אי שם עוד חיים תבוניים וזו רק שאלה של זמן עד שנמצא אותם (או הם אותנו), אבל לדעתי, כל חייזר בר דעת שיש לו יכולת טכנולוגית להגיע לכדור הארץ מגלקסיה רחוקה, לקיים תצפית ממרחק ולחקור את החברה האנושית לאורך זמן, יחשוב פעמיים לפני שינסה ליזום מגע ובפעם השנייה יעשה אחורה פנה ויברח כל עוד נפשו בו. לא יהיה לו כל עניין ליצור קשר עם האנושות. אין לנו כל משאבים שהוא זקוק להם. גם אם הוא בסך הכול גלאי שוחר שלום, הוא ילמד מהר מאוד איך מתייחסים אצלנו לחריג ולשונה, אפילו בחברות הכי נאורות, וזה יעורר בו או שאט נפש או דחף שאינו ניתן לריסון להשמיד אותנו (או גם וגם). זו אחת הסיבות לכך ש"מפגשים מהסוג השלישי" במד"ב מסתיימים לרוב בכי רע, בגלל חוסר הבנה מצד האדם או בגלל כוונות זדון של החייזרים (או גם וגם).

אבל מהם הסיכויים האמיתיים לכך שנמצא אי פעם את היצורים התבוניים האלה? מהם הסיכויים האמיתיים לכך שהם בכלל קיימים?

בתחילת שנות ה-60' הציע האסטרונום האמריקני פרנק דרייק נוסחה לחישוב ההסתברות לקיומם של חיים תבוניים בעולמות אחרים בגלקסיה שלנו. לצורך העניין פירוש המושג "תבונה" הוא רמת התפתחות המאפשרת לתרבות ליצור תקשורת מלאכותית באמצעות קרינה אלקטרומגנטית, או במילים אחרות, צורות חיים שאנו מסוגלים לקלוט את שידוריהן. דרייק חילק את התנאים הקובעים את ההסתברות לשלוש מחלקות: אסטרופיסייים-פלנטריים, ביולוגיים וסוציולוגיים. באמצעות הנוסחה אפשר לחשב גם את ההסתברות לקיום חיים בכלל (לאו דווקא תבוניים) ע"י השמטת התנאים הסוציולוגיים.

כאן מגיע תורה של השאלה הגדולה מכולן: אם התנאים הבסיסיים קיימים, האם יופיעו החיים בהכרח, כפועל יוצא מחוקי הפיסיקה והכימיה, או שמא עצם הופעתם הוא אירוע שהסתברותו זעומה?

יש הדוגלים ב"עקרון הבינוניות" (או אולי נכון יותר לומר, "ממוצעות"): אין שום דבר מיוחד במערכת השמש שלנו או בעולמנו, ואם הופיעו כאן חיים, חזקה עליהם שהופיעו (או יופיעו) גם במקומות אחרים, וזאת על סמך תגליות כגון הימצאותן של תרכובות אורגניות מסובכות, כדוגמת חומצות אמיניות, בחלל החיצון. אלה נתגלו גם בתצפיות ספקטרוסקופיות בענני אבק בין-כוכביים וגם במטאוריטים שהגיעו לכדור הארץ. לעומתם, המתנגדים מתארים את הופעת החיים בעולמנו כאירוע שהסתברותו מלכתחילה הייתה קטנה לאין שיעור, ומקישים מכאן על ההסתברות להתרחשותו גם במקום אחר. כלומר, יש הטוענים ש-N (אפילו כמספר חלקי, המציין את עצם הופעתם של חיים) הוא מספר גדול מאוד, ולעומתם יש הטוענים ש-1=N.

ומה לגבי חיים סתם, לאו דווקא תבוניים? כאן הבעיה מסובכת יותר, וזאת בלי להביא את ההשלכות הפילוסופיות והדתיות; ההסתברות לכך מתקבלת אף היא מהמשוואה של דרייק, אך כאמור בהשמטת התנאים הסוציולוגיים.

קבוצה קטנה ונחושה של אסטרונומים מנסה כבר שנים רבות לצותת לשידוריהן של ציוויליזציות חוץ-ארציות. ראשית המפעל הזה ב-1960, במבצע שנקרא "אוזמה" (Ozma, על שם הנסיכה מסיפורי ארץ עוץ) - הפניית אנטנה של טלסקופ רדיו לעבר שני כוכבים שכנים, בתקווה לקלוט מהם שידורים. המאמצים נמשכים ללא הרף במסגרת הפרויקט המכונה בשם הכולל SETI -Search for Extraterrestrial Intelligence (חיפוש אחר תבונה חוץ-ארצית), שמטרתו, כמוצהר באתר הרשמי שלו, היא:

"to explore, understand and explain the origin, nature and prevalence of life in the universe."

שלוש שאלות עיקריות עומדות לפני כל מבצע כזה:

1.לאן להפנות את האנטנה?

ע"י שימוש בטלסקופ רדיו לאורך זמן מספיק, אפשר לבדוק לפי תור את כל הכוכבים מהטיפוס הספקטרלי G (ראה תרשים הרצשפרונג-ראסל) בסביבתנו - לפחות ברמת רגישות שתאפשר לזהות מקורות הראויים לבחינה מדוקדקת יותר. לחילופין, ברמת רגישות נמוכה יותר, אפשר לסרוק את כל השמים, ולהתביית על מקומות מעניינים בהמשך.

(תמונה 21, מתוך http://zebu.uoregon.edu/~soper/Stars/hrdiagram.html)

2.באיזה תדר להאזין?

אי אפשר, כמובן, לבדוק את כל תדרי הרדיו הקיימים, ברמת הפרדה סבירה, במשך זמן סביר. על כן נשאלת השאלה אם אמנם יש ציוויליזציה שמשדרת "אי שם בחוץ", באיזה תדר הייתה היא בוחרת, על מנת שיצורים תבוניים אחרים יקלטו את שידוריה? האם יש תדר "מועדף" או "מתבקש" כלשהו בתחום גלי הרדיו? התשובה היא התדר הקרוי בשם "בור המים". כל תרכובת אטומים רוטטת מעצם טבעה בתדר האופייני שלה, ובדרך מקרה, תדרי הרטט של מימן אטומי ושל היון ההידרוקסילי (_OH), המצויים שניהם בחלל הבין-כוכבי, קרובים מאוד זה לזה. כיוון שהמימן הוא היסוד השכיח ביותר ביקום (75% מכלל החומר הידוע שלו), תדר הרטיטה הטבעי שלו הוא ה"סביר" ביותר. לכן מאזינים רוב מקלטי SETI בתדר 1,419.95 מגאהרץ - "תדר בור המים". הכינוי מרמז לתרכובת של מימן והידרוקסיל, כלומר מים, אבל גם לדימוי של "בור המים" כמקום מפגש לבעלי חיים שונים.

3.כיצד מסננים את האות המיוחל מבין שפע האותות שייקלטו בתדר הנבחר?

יש צורך בכמות עצומה של זמן מחשב כדי לנתח את האותות הנקלטים ולסנן מתוכם שידורים "אמיתיים", להבדיל מאותות משמעותיים שמקורם ארצי, או אסטרופיסי-טבעי (למשל, כאשר התגלו הפולסארים, חשבו החוקרים בתחילה שהם קולטים שידורים של יצורים תבוניים, ועבר זמן עד שעמדו על טעותם).

ארגון SETI מצא פתרון חלקי לבעיה. במרכזו שבאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, הוא מרכז את האותות ממיזמי SETI רבים ומחלק אותם לנתחים; אלה נשלחים למתנדבים בכל רחבי העולם, שבמחשביהם מותקנת תוכנת "שומר מסך" מיוחדת, המעבדת את הנתונים בזמן שהמחשב אינו עסוק בעבודה אחרת. תוצאות העיבוד נשלחות למרכז, השולח בחזרה נתח חדש לעיבוד, וכן הלאה. כל מי שיש לו מחשב מחובר לאינטרנט ומעוניין להתגייס למאמץ יכול (ואף מוזמן) להקיש כאן.

חוץ מכמה אזעקות שווא, עדיין לא עלה בידי פרויקט SETI לקלוט אותות שיזוהו חד-משמעית כאיתותים של יצורים תבוניים חוץ-ארציים. הפיסיקאי המהולל אנריקו פרמי הציג כבר בתחילת שנות ה-50' את השאלה בצורתה הפשוטה ביותר: "איפה הם?" אם אכן יש ביקום שפע כזה של צורות חיים תבוניות, למה לא יצרה אף אחת מהן קשר אתנו?

תשובה אחת לשאלתו של פרמי יכולה להיות פשוטה ביותר, כאמור, N=1; כלומר, הופעת החיים היא אירוע כה בלתי סביר, עד שעצם התרחשותו פעם אחת היא נס, ואל לנו לצפות לנס נוסף.

יש גם תשובות מתוחכמות יותר, שחלקן מסתמכות על רכיבים אחרים בנוסחה של דרייק:

1. נניח שאכן יש שפע של חיים בעולמות אחרים. מה הסיכוי שהם יפתחו תבונה, במשמעות המוכרת לנו של מושג זה?

שאלה זו (הביטוי fi בנוסחה) נוגעת במישרין לתפיסתנו את האבולוציה של האדם: האם התפתחות מוחנו הגדול והמשוכלל הייתה כורח אבולוציוני, או מקרה בלבד? השאלה שנויה במחלוקת חריפה.

2. אם התפתחה תבונה, מה הסיכוי שבעליה יהיו מעוניינים בתקשורת עם ציוויליזציות אחרות (הביטוי fc בנוסחה)?

איש לא הציע עדיין דרך סבירה לחשב זאת.

3. כמה זמן תתקיים ציוויליזציה תבונית, שמסוגלת ומעוניינת לתקשר (הביטויfL בנוסחה)?

מניסיוננו המוגבל, יש כמה סיבות אפשריות לכך שמשך הזמן הזה יהיה קצר יחסית:

א. הציוויליזציה השמידה את עצמה (במלחמה גרעינית, בזיהום הסביבה, בהתפוצצות אוכלוסין וכו');

ב. "חלון" השידור היה מצומצם, ופשוט לא הספקנו לקלוט את שידוריה של ציוויליזציה כזאת, כיוון שהיא השמידה את עצמה לפני שהשגנו את היכולת לקלוט את שידוריה (וזאת גם בהתחשב בפער הזמן בין שידור וקליטה במרחקים בין-כוכביים);

ג. אותה ציוויליזציה איבדה עניין או פשוט נמאס לחכות לתשובה;

ד. ייתכן שאחינו החייזרים יודעים על קיומנו, אבל נמנעים מליצור קשר, אולי מפני שיש להם "צו עליון" משלהם. חוקרי SETI מדברים בהקשר הזה על השערת גן החיות שכבר הזכרתי כאן לא אחת.

המושגים 

"מגע ראשון" הוא כידוע המושג המתאר את המפגש הראשון של האנושות עם אותם יצורים תבוניים, אם וכאשר נמצא אותם.

אז איך, בעצם, ייראה המפגש הראשון של האדם עם תרבות חייזרית?

בספרות ובקולנוע מקובלים כמה תרחישים נפוצים של "מגע ראשון". בכולם, אגב, תמצאו את כל אלה:

פוליטיקאים מטומטמים;

מדענים שאיש לא מקשיב להם;

גנרלים ששים אלי קרב;

נשיא פלקטי/טייס קרבי;

"חריג" שמפענח את כוונותיהם האמיתיות של החייזרים.

התרחישים 

תרחיש "מגע ראשון": אצלנו או אצלכם?

כמו לכל התרחישים במד"ב, גם לתרחיש הזה יש כמה שלבים ברורים ומוגדרים:

המסר מגיע;

הקולט הראשון הוא תמהוני/חריג/גאון שלא אובחן ככזה;

המסר מפוענח;

הצבא מתערב ומנסה להשתלט על הפרויקט; המדענים דוגלים בהידברות;

הקולט הראשון עומד על זכותו לקחת חלק במפגש/להצטרף אל האורחים;

הסיום (השמדה הדדית או שלום נצחי - יש לציין שמפגשים שמסתיימים בכי טוב הם דווקא הנדירים יותר)

הדוגמאות 

1. המסר מגיע 

אי טי 

הכדורים/הסוכריות

קונטקט (מגע) 

אותות רדיו מפוענחים כמפרט של חללית בין-כוכבית

מפגשים מהסוג השלישי 

רוי נירי מתחיל לצייר תמונות של הר, לבנות מגדלים מפירה וכו', שמובילים אותו למקום המפגש עם החללית

מסע בין כוכבים - גירסת "המפגש" 

הצוות חוזר לאחור בזמן כדי לעודד את זפרם קוקראן, ממציא הנעת העל-חלל, להשלים את המצאתו (ולהציל את כדור הארץ מהשמדה בידי הבורג).

מסע בין כוכבים - גירסת "אנטרפרייז" 

את המגע הראשון עם האנושות יצרו הוולקנים, תוך הפרה של הצו העליון שלהם-עצמם (ראה המינבארים של בבילון 5).

לכאורה זו הייתה החלטה מאוד בלתי הגיונית מצדם, לאור הידוע לנו (ולהם) על תולדות המגעים הראשונים (ביקום של מב"כ בפרט ובמד"ב בכלל), אבל מוח וולקני מי יבין?...)

אגב, בפרק In A Mirror, Darkly (1), המתרחש ביקום חלופי, השליח הוולקני האומלל שמגיע לארץ כשבפיו ברכת Live long and prosper נרצח ע"י זפרם קוקראן...

בפרק "Carbon Creek" מספרת ט'פול לארצ'ר המופתע סיפור על מפגש מוקדם יותר בין הוולקנים לבין בני האדם, שהתרחש בשנות ה-60' של המאה ה-20 (כלומר, לפני המפגש ההיסטורי עם זפרם קוקראן ואחרי "אנשים ירוקים קטנים"). לפי ט'פול, ספינה וולקנית התרסקה על כדור הארץ ליד עיירה קטנה ונידחת (אלא איפה) ושלושת ניצוליה נטמעו בין תושבי העיירה כשהם מסתירים את זהותם האמיתית. אחד מהם אף הפך לגיבור העיירה כאשר הציל כורים שנלכדו במכרה (על אף האזהרות מפני התערבות ו"זיהום תרבותי") וכאשר הגיעה לבסוף ספינת חילוץ וולקנית לאסוף אותם, הוא החליט להישאר מאחור, ואם לא מת בינתיים (הרי הוולקנים ידועים באריכות חייהם) הריהו חי באושר ובעושר בכדור הארץ עד עצם היום הזה...

בבילון 5 

הסנטאורים

הסנטאורים הם החייזרים הראשונים שיצרו מגע עם בני האדם באמצע המאה ה-23.

2. הקולט הראשון הוא תמהוני/חריג/גאון שלא אובחן ככזה

אי טי 

הילד אליוט

קונטקט (מגע) 

אלי ארוויי, ילדה מחוננת שלא אובחנה כראוי, ורק אביה ידע לתת לה להיות מי שהיא באמת (ומת בטרם עת).

מפגשים מהסוג השלישי 

רוי נירי והמדען שמצדד בו

מסע בין כוכבים - גירסת "המפגש” 

זפרם קוקראן נקרא להשלים את הנעת העל-חלל

מסע בין כוכבים - גירסת "אנטרפרייז" 

זפרם קוקראן נקרא להשלים את הנעת העל-חלל

בבילון 5 

3. המסר מפוענח 

אי טי 

אי טי רק רוצה להתקשר הביתה

קונטקט (מגע) 

מתמטיקה

מפגשים מהסוג השלישי 

מוסיקה

מסע בין כוכבים - גירסת "המפגש” 

"המתרגם האוניברסלי"

מסע בין כוכבים - גירסת "אנטרפרייז" 

טיסת הבכורה ההיסטורית של קוקראן היא שמשכה את תשומת לבם של הוולקנים, מחודדי האוזניים וחריפי השכל, והם החליטו דווקא כן ליצור את המגע.

בבילון 5 

4. הצבא מתערב ומנסה להשתלט על הפרויקט; המדענים דוגלים בהידברות 

אי טי 

אי טי נלקח למעבדת הניסויים

קונטקט (מגע) 

הפקעת הפרויקט ע"י הסוכנות לביטחון לאומי

מפגשים מהסוג השלישי 

בידוד האתר במסווה של "דליפה כימית מסוכנת"

מסע בין כוכבים - גירסת "המפגש” 

ה"אנטרפרייז" הייתה מראשיתה ספינה צבאית השייכת ל"צי הכוכבים" (אגב, היא מעולם לא עגנה בח"ע 9, למעט אולי בפרק הראשון)

מסע בין כוכבים - גירסת "אנטרפרייז" 

בבילון 5 

המינבארים

המינבארים יצרו מגע ראשון עם בני האדם 1000 שנה אחרי המלחמה הראשונה עם הצללים. התוצאה הייתה כרגיל הרת אסון, וכרגיל בגלל חוסר הבנה הדדי.

5. הקולט הראשון עומד על זכותו לקחת חלק במפגש ולהצטרף אל האורחים

אי טי 

אליוט מנהיג את מבצע החילוץ של אי טי

קונטקט (מגע) 

אלי נאבקת בבוס שלה על הזכות לצאת למסע, ורק כאשר הוא נהרג בפעולת חבלה היא זוכה להגשים את משאלתה

מפגשים מהסוג השלישי 

ניצולי משולש ברמודה והילד החטוף חוזרים/רוי נירי עולה לחללית

מסע בין כוכבים - גירסת "המפגש” 

זפרם קוקראן מצטרף לטיסת העל-חלל הראשונה

מסע בין כוכבים - גירסת "אנטרפרייז" 

בבילון 5 

6. הסיום (השמדה הדדית או שלום נצחי - יש לציין שמפגשים שמסתיימים בכי טוב הם דווקא הנדירים יותר)

אי טי 

החללית באה לקחת את אי טי הביתה

קונטקט (מגע) 

למה המצלמה צילמה 18 שעות של רעש סטטי?

מפגשים מהסוג השלישי 

החללית ובה נירי ממריאה ונעלמת

מסע בין כוכבים - גירסת "המפגש” 

כל עם חדש שמתגלה מוזמן להצטרף לפדרציה ולכרות ברית שלום ידידות והבנה עם כדור הארץ (אחרת...)

מסע בין כוכבים - גירסת "אנטרפרייז" 

בבילון 5 

קנוניה 2: פלישות, חטיפות, מעגלי יבולים וכו'

סקירה 

לא צריך ללכת רחוק כדי לחפש דיווחים על מפגשים עם יצורים מהחלל החיצון, פלישות וחטיפות. הם נמצאים כבר בתנ"ך שלנו, ולפי כמה פרשנים, גם לא צריך להתאמץ במיוחד כדי למצוא אותם.

סיפורים על נשים בנות הארץ שילדו ענקים ל"בני אלוהים (בראשית" ועוד); שאלת זהותם של אותם "בני אלוהים" שנויה במחלוקת לוהטת ולא אנסה להיכנס אליה כאן. אציין רק שיש הטוענים שמדובר פשוט ב"מלאכים", וההוכחה לכך היא המקרים הרבים שבהם לבשו "מלאכים" צורת אדם והתגלו לעיני בני אדם. כך הם נקראים, למשל, בתרגום השבעים ואצל פילון האלכסנדרוני. זהו דווקא אלמנט מוכר למדי בכל המיתולוגיות - אחד מתחביביו של זאוס מלך האלים היווני היה להתחפש לאדם ולהוליד ילדים מנשים בנות תמותה, למרבה רוגזה של הרה אשתו. אחד מילדים אלה היה, כזכור, הראקלס. גם האל הרומי מארס (ארס היווני) לא טמן את ידו בצלחת - רומולוס ורמוס, התאומים מייסדי רומא, היו ילדיו מאישה בת תמותה. גם גוליית, להבדיל, היה תוצאה של זיווג כזה (לפחות לפי אחת הפרשנויות).

סיפורים על ה"נפילים" ("מלאכים שנפלו", ולא מילה נרדפת ל"ענקים" כפי שמקובל לחשוב), שניצלו מהמבול שנועד להשמידם; זוכרים שהמרגלים שחזרו אל משה דיווחו על "נפילים" בארץ, מה שהבהיל מאוד את העם חוץ מאשר את כלב בן יפונה ויהושע בן נון? הוכחות לכאורה לקיומם נמצאו בין היתר גם בצפון אמריקה.

סיפורים על אנשים ש"לקחם אלוהים" ("בראשית" וגם ספר חנוך);

סיפורים על אנשים שעלו בסערה השמימה ברכב אש וסוסי אש (אליהו הנביא);

סיפורים על אנשים שנפגשו עם עב"מים (יחזקאל והמרכבה);

תיאור של פיצוץ גרעיני (חורבן סדום ועמורה);

ועוד ועוד...

נכון שהסיפורים האלה אינם חלק מפרשנות המקרא המקובלת, אבל הם לא כל כך מופרכים כפי שאפשר לצפות, בעיקר לאור העובדה שהמדע מסוגל להמציא להם רק הסברים דחוקים ושנויים במחלוקת לא פחות (ראה קריעת ים סוף). יש רבים, ולא רק בקרב השוליים החריגים, שאינם מוכנים להסתפק בהסברים התיאולוגיים והמדעיים המקובלים.

אבל מי בעצם היו אותם "אלים", או "אסטרונאוטים מהחלל החיצון"? והאם כל כוונתם בבואם לארץ הייתה להזדווג עם בנותיה? במאמר ארוך ומפורט בנושא, שניתן למצוא כאן, מובאים שלושה הסברים עיקריים לתופעה:

אריך פון דניקן לקח את התיאוריה הזו צעד אחד קדימה. הוא הציג את השאלה ההיפותטית הבאה: נניח שמסוק ינחת בלבו של ג'ונגל, או מדבר, ויירד ממנו טייס חובש קסדה ולובש סרבל טיסה. הוא יפגוש שם קבוצת ילידים שחיים בבידוד מוחלט מהעולם החיצון ולא ראו מסוק מימיהם. אחרי שהמסוק ימריא שוב וייעלם, איך יתארו הילידים, באוצר המילים והמושגים המוגבל שלהם, את המפגש שלהם עם המסוק? ומה אם הטייס יחליט לקחת אחד מאותם ילידים לסיבוב קצר במסוק? המסקנה של פון דניקן הייתה פשוטה - התיאור יישמע כמו תיאור ממוצע של מפגש עם עב"מ.

מי שרוצה לדעת איך בדיוק נראה מפגש כזה, שיצפה בסרט Timerider: the Adventure of Lyle Swan, שבו בוקרים קשוחים מהמערב הפרוע של סוף המאה ה-19 נתקלים פתאום במסוק מסוף המאה ה-20.

פון דניקן חקר מיתוסים רבים, ועל סמך נקודות הדימיון שמצא ביניהם, וממצאים נוספים (שחלקם התגלו בדיעבד כמפוברקים), הגיע למסקנה שהאלים למיניהם הנזכרים במיתולוגיות הקדומות לא היו אלא נוסעים מעולמות אחרים, או אם תרצו, אסטרונאוטים מהחלל החיצון, שהותירו עקבות במקומות שונים בכדור הארץ במקביל, נעלמו אבל הבטיחו לחזור. את ממצאיו הוא פרסם בספרים רבים, שהראשון שבהם, "מרכבות האלים", יצא ב-1968.

בינתיים תיאוריה זאת עדיין נחשבת למדע בידיוני, אבל בעוד כמה עשרות דורות, כשהאדם אכן ייצא לחלל ויתפשט ברחבי הגלקסיה, אולי זה יהיה המצב...

בשנת 1894 היה מאדים קרוב במיוחד לכדור הארץ, ורבים ניצלו את ההזדמנות לעריכת תצפיות. ביניהם היה האיטלקי ג'ובני שיאפרלי, שדיווח כי ראה על מאדים Canali, מילה שתורגמה בטעות כ-canals (תעלות) במקום channels, וכך החל המירוץ לגילוי חיים על מאדים.

תצפיות אלה שימשו, כנראה, גם השראה לספרו של ה' ג' ולס, "מלחמת העולמות", אחד הספרים הראשונים שעסקו במפגש בין בני אדם לבין חייזרים פולשים מהחלל החיצון, מפגש שתוצאותיו היו הרסניות לכל המעורבים. הוא מתאר פלישה ממאדים לכדור הארץ, פלישה שמניעיה וגורמיה כלל אינם ברורים, ומסתיים בכך שהפולשים מושמדים ע"י חיידק פשוט, או כלשון הספר, "the humblest things that God, in his wisdom, has put on this earth."

אגב, למתעניינים, בשנים 2005-2006 בלבד נעשו שלוש גירסאות קולנועיות חדשות לספר - אחת של סטיבן שפילברג, אחת של טימותי היינס ואחת של דיוויד מייקל לאט.

ב-30 באוקטובר 1938 ערך ולס אחר, השחקן והבמאי הידוע אורסון ולס (אין קשר משפחתי...) את ההכנות האחרונות לשידור תכנית הרדיו הקבועה שלו בתחנת CBS. באותו ערב נועד לשידור עיבוד של "מלחמת העולמות", לקראת "ליל כל הקדושים" שחל למחרת. ולס נתן הוראה שהשידור יתבצע במתכונת של שידור חדשותי, כדי להגביר את הרושם הדרמטי. אפילו הוא לא העלה בדעתו אילו תוצאות תהיינה להחלטתו זו. ככל שהשידור הלך והתקדם, גברה הבהלה, והדיווחים החדשותיים האמיתיים על הבהלה השתלבו בדיווחים החדשותיים על הפלישה ממאדים, כביכול, ורק הגבירו את הבהלה. מי שהחמיץ את ההסבר הקצר בהתחלה שמדובר במחזה בלבד, נאלץ לחכות 40 דקות עד להודעה המרגיעה הבאה. ולס סירב להפסיק את שידור התכנית כשנודע לו על המתרחש בחוץ, אפילו כאשר התדפקו שוטרים על דלתות האולפן ותבעו הסבר... זו הייתה דוגמה מאלפת לכוחה המניפולטיבי של התקשורת עוד בימים שלפני הטלוויזיה (כן, היו ימים כאלה).

אגב, בימינו קיימים מחקרים המפקפקים בכך שאכן התרחשה היסטריה המונית בעקבות השידור, וטוענים שגם זה היה ברווז עיתונאי...

קארל סאגן היה מייסד וחבר בוועדה למחקר מדעי של טענות לתופעות על-טבעיות, (CSICOP), הידועה כעת בשם "הוועדה לחקירה ספקנית" (CSI), גוף שבין חבריו היו גם אייזק אסימוב וג'ין רודנברי, וחבר המועצה הבינלאומית להומניזם של האקדמיה להומניזם חילוני.

סאגן לא האמין שיש חייזרים בינינו, והתייחס בספקנות רבה לכל הדיווחים הקשורים לחייזרים. הוא אף הציע "מבחן לחוצנים" ("עולם רדוף שדים", עמ' 104 בתרגום העברי). אבל הוא כן האמין שאנחנו לא לבד וכן האמין בקיומם של חיים תבוניים בחלל החיצון, ותרם רבות לחיפוש אחריהם. קצפו יצא כנגד השרלטנים והנוכלים וכל האחרים שלא עשו זאת בכלים מדעיים טהורים.

סאגן ניסה להתמודד גם עם תופעת הדיווחים על חטיפות בידי חייזרים. הוא העלה את השאלה למה אנשים רבים כל כך מאמינים שנחטפו, ורבים עוד יותר חוששים לדווח שמא ייחשבו למטורפים. הוא מעלה את האפשרות שהדיווחים אינם אלא ביטוי להפרעות פנימיות שמהן סבלו אותם אנשים. כן הוא מעלה את התהייה למה ה"חייזרים", שעליונותם הטכנולוגית עלינו רבה כל כך, חשים בצורך לחטוף בני אדם לצורך ניסויים רפואיים ("עולם רדוף שדים", עמ' 72-73 בתרגום העברי). וראה המקרה שהתרחש ב-5.11.1975 בהרים הלבנים שבצפון-מזרח אריזונה ותועד בסרט "אש ברקיע" (סיפורה של קבוצת חוטבי עצים שאחד מהם טען כי נחטף ע"י חייזרים).

סאגן תיאר גם את התרמית שמאחורי תופעת "מעגלי היבולים" ("עולם רדוף שדים", עמ' 80-83, 236-237 בתרגום העברי)) שהחלה באנגליה בשנות ה-70' והתפשטה בעולם כולו, עד כדי כך שאפילו הסוכן מאלדר שלנו יצא במיוחד לאנגליה כדי לחקור אותה (בפרק "כל הדברים") והעלה חרס בידו. גם בסרטו של מ' נייט שימלאן, סיינס, בכיכובו של מל גיבסון, יש התייחסות לתופעת מעגלי היבולים. האמת? חבל על הזמן...

בסך הכול הייתה לו דעה ביקורתית מאוד על רוב ספרות המד"ב, ובין הסופרים המעטים שרחש כבוד לאמינות המדעית של ספרי המד"ב שלהם היה למשל אייזק אסימוב, אבל הוא הכיר בחשיבותו של המד"ב, כפי שמעיד הציטוט הבא:

"בכל תולדות העולם עד עצם היום הזה לא היה זמן שידע כל-כך הרבה שינויים חשובים. ההסתגלות לשינוי והחיפוש המחושב אחרי תחזיות חלופיות לעתיד הם המפתחות לשרידות של הציוויליזציה ואולי גם של המין האנושי. דורנו הוא הדור הראשון שגדל גם על רעיונות של מדע בדיוני. אני עצמי מכיר צעירים רבים שיגלו כמובן עניין בשדר מציוויליזציה המצויה מחוץ לכדור-הארץ, אבל בשום פנים ואופן לא יהיו נדהמים. הם הסתגלו כבר לעתיד הזה. סבורני שלא יהיה בכך משום הגזמה לומר שאם אנו עתידים לשרוד, הרי המדע הבדיוני עתיד להרים תרומה חיונית להמשך ולאבולוציה של הציוויליזציה שלנו". ("מוחו של ברוקה", עמ' 154 בתרגום העברי של ד"ר נעמי כרמל).

ואם כבר אייזק אסימוב, גם הוא, כנראה, לא האמין בחייזרים; לכל הפחות, הם לא מופיעים לא בסידרת המוסד ולא בסידרת הרובוטים, והסיפור "קץ כלזמן" שולל את קיומם של כל חיים תבוניים ביקום של המוסד, על אף שבסיפור "ניצחון לא מכוון" נשלחו רובוטים מסידרת ZZ לחקור את החיים בצדק...

המושגים 

1. צלחת מעופפת או עב"מ?

הביטוי צלחת מעופפת נולד ב-7 באפריל 1950, כאשר העיתונאי הידוע אדוארד מורו ריאיין את קנת ארנולד, טייס שדיווח על מפגש עם עב"מ באזור הקסקיידס שבמדינת וושינגטון ב-24 ביוני 1947. בריאיון טען ארנולד שלא ציטטו אותו כהלכה בעיתונות כאשר ניסה לתאר את העצמים שראה להלן קטע מהריאיון (תרגום שלי):

ארנולד: "... אמרתי שהם טסו כמו כשלוקחים צלחת ומשליכים אותה על פני המים. רוב העיתונים לא הבינו וטעו גם בציטוט הזה. הם אמרו שאמרתי שהם היו דמויי צלחת; אני אמרתי שהם עפו כמו צלחת."

מורו: "זו הייתה טעות היסטורית בציטוט. ההסבר המקורי של ארנולד נשכח, המונח "צלחת מעופפת" הפך למטבע לשון."

את הריאיון המלא אפשר לקרוא כאן.

הדיווחים של ארנולד פרצו את הסכר וגרמו לשטף של דיווחים על צלחות מעופפות.

אגב, אסימוב, למשל, יצר את ההבחנה הבאה בין "עב"מ" לבין צלחת מעופפת: עצם מעופף בלתי מזוהה נשאר בלתי מזוהה כי לא מתעקשים לזהות אותו; כאשר מזהים אותו ככלי טיס של חייזרים, הוא הופך להיות מזוהה, ועל כן אפשר לקרוא לו "צלחת מעופפת" או בכל שם אחר שמזהה אותו.

אתה הבנת את זה, ברוך? (אם לא, נא לעיין בריאיון עם אסימוב שהתפרסם בגיליון מס' 1 של המגזין למדע בידיוני "פנטסיה 2000" בדצמבר 78'; למרבה הצער, בעת כתיבת שורות אלה טרם הסתיימה העלאת הגיליון לאתר של פרויקט פנטסיה 2000, אבל מומלץ לבדוק שם מעת לעת...)

2. מפגשים מהסוג ה....

כולם מדברים על מפגשים מהסוג השלישי, ושוכחים שיש גם מפגשים מהסוג הראשון והשני, ואפילו הרביעי והחמישי. החוקרים, כגון ג' אלן היינק, מסווגים את העדויות והדיווחים על מפגשים עם עב"מים לסוגיהם לכמה קבוצות עיקריות

"מפגשים מהסוג הראשון" הם אירועים שבהם רואים עב"מים מטווח קרוב (עד 150 מ'), ביום או בלילה, אבל אין כל מגע בינם לבין הסביבה;

"מפגשים מהסוג השני" הם אירועים שבהם רואים עב"מים מטווח קרוב, רואים את השפעתם על הצומח והחי, נותרים סימנים גם על גוף האדם, ולפעמים מכשירי חשמל מפסיקים לפעול;

ב"מפגשים מהסוג השלישי" יש דיווחים על הימצאות בקירבת החללית או בתוכה ועל חטיפות בני אדם, הם מתרחשים כמעט אך ורק בלילה, ויש להם יותר מעד אחד;

החוקר טד בלוכר חילק קבוצה זו לשש קבוצות משנה:

א. יישות נצפית רק בתוך עב"מ;

ב. יישות נצפית בתוך עב"מ ומחוץ לו;

ג. יישות נצפית ליד עב"מ, אך לא בכניסה או ביציאה;

ד. יישות נצפית, הצופה אינו רואה עב"מ, אך דווח על פעילות עב"מים באזור באותו זמן;

ה. יישות נצפית, אך לא נצפו עב"מים ולא דווח על כל פעילות עב"מים באזור;

ו. לא נצפו יישויות או עב"מים, אך הנבדק מתנסה בסוג כלשהו של "תקשורת נבונה".

"מפגשים מהסוג הרביעי" הם מקרים של חטיפת אדם ע"י עב"מ או יושביו (שאינם כלולים בחלוקה המקורית של היינק). החוקר ז'אק ואלה, שותפו לשעבר של היינק, טען שיש לתאר מקרים כאלה כ"מקרים שבהם העדים מתנסים בשינוי תחושת המציאות שלהם" כדי שההגדרה תכלול גם מקרים שאינם חטיפות, שבהם אירועים אבסורדיים, הזייתיים או דמויי חלום קשורים למפגשים עם עב"מים.

וכן הלאה וכן הלאה...

3. Alien

חייזר (תרגום המיוחס לעמוס גפן); זר במובן של "לא אנושי"

4. Extraterrestrial

חוצן; זר במובן של "לא מכדור הארץ"

התרחישים 

1. תרחיש "החייזרים באים"

2. תרחיש "ידידי החייזר"

3. תרחיש "אנשים ירוקים קטנים"

4. תרחיש "הנוסע השמיני"

5. תרחיש "האיש שנפל לכדור הארץ"

6. תרחיש "האדם כחייזר"

הדוגמאות 

1. 

אדם (בדרך כלל חריג חברתי - חירש, שוטה או קטן, מה שגורם לכך שבתחילה מתייחסים אליו כאל מטורף ולא מאמינים לו), טוען שראה חייזרים/שנחטף ע"י חייזרים/שחייזרים חוטפים בני אדם ומשתלטים על מוחם/גופם. הוא מזהיר מפני הפלישה הצפויה. הממסד מנסה להשתיק אותו, אנשים מתחילים למות, הוא מוצא מישהו שמאמין לו, בד"כ חריג כמוהו, ויחד הם נלחמים בפולשים, מביסים אותם וזוכים בתהילת נצח (או לא).

ראה פלישת חוטפי הגופות המצוין על גירסאותיו המרובות

2.  

פתאום קם אדם (בדרך כלל חריג חברתי - "חירש, שוטה או קטן", או במקרה הספציפי שלנו, זקן) בבוקר ומגלה ששכניו הקרובים הם חייזרים. הוא מחליט שעליו לחשוף את פרצופם האמיתי קבל עם ועדה. הממסד או החייזרים, או שניהם ביחד מנסים להשתיק אותו, כאשר הוא מגיע למסקנה שהממסד נבזי ומרושע הרבה יותר מהחייזרים, הוא מחליט להתגייס לעזרתם.

ראה למשל קוקון, שאמנם מסתיים בנימה חיובית (עד כדי כך שמישהו הרגיש צורך לעשות את קוקון 2"), וזאת למרות שהוא פחות סרט מד"ב מאשר סרט העוסק במעמדם ובזכויותיהם של הקשישים בחברה המודרנית.

3.  

חייזר (ירוק או אפור/קטן וחמוד/גדול ונבזה/סתם בלתי מובן) נקלע לכדור הארץ ומנסה ליצור קשר עם יושביו. אחרי כמה ניסיונות שווא הוא מצליח ליצור קשר עם מישהו - חריג חברתי, ילד או אישה בודדה, שעוזרים לו למצוא את מקומו בכדור הארץ ו/או לחזור הביתה, או מסכלים את מזימותיו השטניות (אם יש לו כאלה).

הדוגמא הטובה ביותר לתרחיש זה גם היא כמובן אי טי.

בהקשר זה אני חייבת להזכיר שוב את הפרק "אנשים ירוקים קטנים" (השמיני בעונה ה-4 של "ח"ע 9"), שבו נוחתים קוורק ורום, האחים הפרנגים, ברוזוול (לא פחות ולא יותר...) ונחשבים ל"אנשים ירוקים קטנים". טוב, מה לעשות, הפרנגים הם באמת קצת קטנים וקצת ירוקים...

מאז, אגב, כבר ידוע ומוסכם שהאנשים הקטנים הם אפורים ולא ירוקים. אפילו אי טי כבר לא היה ירוק.

ראה "תיקים באפלה" ו"סטארגייט", שתי סדרות שמדגישות את ההבדל בין האפור לירוק, וגם איש הכוכבים)

4.  

אדם יוצא לחלל ופוגש חייזר/עב"מ שחוזרים אתו לכדור הארץ. עד שמתברר טיבם האמיתי של החייזר/העב"מ, כבר מאוחר מדי.

ראה אשת האסטרונאוט, וכמובן סידרת הנוסע השמיני, וגם 2001.

להרחבה על "הנוסע השמיני" וריפלי הקישו כאן.

5.  

חייזרים נוחתים בכדור הארץ כדי לבקש עזרה בהצלת עולמם הגווע ו...

ראה האיש שנפל לכדור הארץ (הנפלא של ניקולס רוג, בכיכובו של דיוויד בואי, לא החידוש משנות ה-80').

אחת מסדרות המד"ב המעולות של שנות ה-80', V של קנת ג'ונסון, מגדולי יוצרי המד"ב בטלוויזיה, אביהם מולידם של סטיב אוסטין, האישה הביונית והענק (המקורי, בכיכובו של ביל ביקסבי ז"ל), הציגה מפגש כזה שהחל בנחיתת חייזרים בכדור הארץ והסתיים במלחמה הירואית של קומץ מעטים נגד ניסיון ההשתלטות של החייזרים. הסידרה נכשלה בארץ ומ"ידע אישי", כמו שאומרים, ידוע לי ששידורה הופסק בין היתר מפני שהיא שובצה לשעה של ילדים וההורים התלוננו קשות על הרגלי האכילה של "האורחים"...

אותו קנת ג'ונסון, אגב, עשה בשנות ה-90' את הסידרה אומת החייזרים, המבוססת על הסרט חקירה בעיר זרה (סידרת טלוויזיה בת 22 פרקים וחמישה סרטי טלוויזיה באורך מלא). גם סידרה זו עוסקת בנחיתת חייזרים בכדור הארץ, אך מתארת חברה שבה החייזרים נקלטו בכדור הארץ (בלוס אנג'לס, אלא איפה?) ושורר דו קיום, אם כי מתוח ושברירי, בין חברת החייזרים לבין החברה האנושית.

עוד על קנת ג'ונסון ראה כאן.

6.  

יש בספרות ובקולנוע דוגמאות רבות לכך. בדרך כלל גם מפגשים מהסוג הזה לא מסתיימים תמיד בכי טוב.

בסרט המסע הביתה, הרביעי בסידרה הקולנועית של "מסע בין כוכבים", צ'כוב נחשב לחייזר.

הסרט המרד, התשיעי בסידרה הקולנועית של "מסע בין כוכבים", מתחיל בכך שאנשי צוות ה"אנטרפרייז" מסווים את עצמם כדי שיוכלו לצפות באין מפריע בחברה תמימה, עד שדאטה מתחרפן וחושף אותם.

בפרק Who Watches the Watchers טרוי ורייקר יורדים לפני השטח של כוכב בעל תרבות פרימיטיבית. כדי לא לזהם את התרבות, הם מתחפשים ומצטיידים במשדר תת-עורי במקום לשאת מכשיר קשר שיכול להתגלות על-ידי התושבים. רייקר נחשף ומזוהה כחייזר.

גם אנשי סטארגייט ס"ג-1 נחשבים לא אחת לחייזרים (לפחות בעונה השביעית של הסידרה...) ואינם מבינים למה...

הערות 

קנוניה 3: רוזוול

סקירה 

כולנו שמענו על רוזוול, "ספר כחול", "מג'סטיק 12", "אזור 51", ועוד כהנה וכהנה. מנין כל זה בא?

הכול התחיל ביולי 1947 בעיר רוזוול, ניו מקסיקו, בהתרסקות של חללית (או לא) בשדהו של מאק בראזל, חוואי שהתגורר ליד קורונה שבניו מקסיקו. מהחללית שהתרסקה פונו כביכול ארבע גופות של חייזרים והועברו לבסיס נליס, מתקן צבאי ליד אגם גרום בנוואדה, המשמש לאימוני הפצצה וארטילריה, ונערכו בו גם ניסויים במטוסי ריגול ומטוסים חמקנים למיניהם שלממשל היה עניין להסתיר את קיומם. אה, כן, האתר ידוע יותר בשם "אזור 51".

קלטת וידאו שבה מצולמת כביכול נתיחת גופתו של אחד החייזרים צצה פה ושם בשנים האחרונות, מעוררת מהומה ומחלוקת ונעלמת כלעומת שבאה, אבל יש הגורסים שלא כולם היו גופות. ב"היום השלישי", למשל, מביאים את הנשיא ההמום למתקן בו מוסתר אחד החייזרים ניצולי ההתרסקות ושם נאלצים להסביר לו למה אסלה לבית שימוש במתקן הזה עולה אלף דולר...

בשנת 1947 הקים חיל האוויר האמריקני פרויקט מיוחד לחקר דיווחים על עב"מים. הפרויקט נסגר ב-17 בדצמבר 1969 אחרי שכל המחקרים שנערכו הובילו לשלוש מסקנות: 1. לא נמצא כל איום על הביטחון הלאומי; 2. לא נמצאו כל ראיות לכך שעב"מים מייצגים התפתחויות טכנולוגיות החורגות מתחומי הידע המדעי של אותה תקופה; 3. לא נמצאו כל ראיות לכך שעב"מים הם ממקור חוצני.

לעיון בדוח הסופי אפשר להקיש כאן .

בתאריך 11.12.84 מצא מפיק הטלוויזיה חיימה (ג'יימי) שאנדרה בתיבת הדואר שלו שני מסמכים שנשאו חותמת "סודי ביותר". אחד, מתאריך 24.9.1947, היה חתום ע"י הנשיא טרומן, והשני, מתאריך 18.11.1952, היה חתום ע"י רוסקו הילנקוטר, מנהל הסי-איי-איי לשעבר, וממוען אל הנשיא אייזנהאואר. הראשון היה לכאורה צו נשיאותי שמורה לשר ההגנה דאז ג'יימס פורסטל להקים ועדת מומחים, שתהיה אחראית בפני הנשיא בלבד, וכינויה מג'סטיק (MJ) 12. בין חבריה היו ואנבר בוש, רוברט אופנהיימר וגם היפי מזדקן וחביב, אלברט איינשטיין שמו. המנדט של הוועדה היה לחקור את התרסקות הצלחת המעופפת ליד רוזוול, ולנהל את חלוקת המידע והטכנולוגיה עם גורמים זרים. המסמך השני היה דוח סודי ביותר לנשיא החדש על התקדמות עבודת הוועדה. מסמכים אלה נתפסו כהוכחה לכך שהדיווחים על ההתרסקות ברוזוול היו אמיתיים. אפשר לעיין במסמכים המקוריים כאן (ואגב, גם בתיק של קארל סאגן בבולשת...) בתקופת הנשיאים קרטר ובוש האב נעשה ניסיון להחליף את הפרויקט בפרויקט אזרחי שנשא אותו שם, אך גם הוא נסגר.

שאנדרה המתין שנתיים בטרם פרסם את המסמכים, ב-29 במאי 1987, בשיתוף עם ויליאם מור (מחבר "תקרית ברוזוול") וסטנטון פרידמן, מומחה לצלחות מעופפות. השלושה טענו ש"מקור בכיר ביותר במודיעין הצבאי" יכול לאמת את גירסתם. מאוחר יותר התברר שה"מקור" הואשם בעבר בזיוף מסמכים, ואכן, המסמכים נבדקו ונמצאו מזויפים, ולא בתחכום רב מדי. כוונתם של הזייפנים הייתה כנראה לסבך את הסי-איי-איי במזימה להכפיש את חסידי העב"מים, ופרידמן בראשם.

אבל בזאת לא תם הסיפור. יש הסבורים שהממשל עצמו מעודד את תופעת הדיווחים על עב"מים וחייזרים כדי להסתיר סודות אחרים, אפלים יותר. הוכחה לכך היא הקירבה בין מוקדי דיווחים לבין אתרים צבאיים סודיים שבהם נערכים ניסויים סודיים עוד יותר...

המושגים 

התרחישים 

הדוגמאות 

הדוגמה הטובה ביותר לעיסוק מרחיק לכת בתורת קנוניה זו היא ללא ספק תיקים באפלה. כיוון שלסידרה זו מיוחד מקום כבוד משלה, אסתפק בכך שאומר שכאשר שאלו את כריס קרטר, יוצר הסידרה, בריאיון ב-People's Online Conferences אם הוא מאמין בקיום קנוניות, תשובתו הייתה, "אני מאמין שמתרחשים דברים שלעולם לא נדע ואולי לא נאמין בהם. אני מתעורר מדי בוקר וקורא עיתון. לעולם אינני מתאכזב." (תרגום שלי).

אז זה כן או לא? דייוויד דוקובני, לעומתו, אמר פעם שהוא לא מאמין שאנשים רבים כל כך יכולים להסתיר סוד גדול כל כך לזמן רב כל כך.

אבל "תיקים באפלה" לא הייתה היחידה וגם לא הראשונה. הסידרה "שמים קודרים", למשל, שעסקה באותה תורת קנוניה, מתחילה בכך שג'ון לואנגרד חושף בשנות ה-60' תכניות לפלישה חייזרית שאמורה להתרחש עם המילניום. הוא מנסה להזהיר את הנשיא ג'ון קנדי ואת אחיו שר המשפטים רוברט קנדי, מה שגורם לכך ששניהם נרצחים (והרי לכם עוד קנוניה מארץ הקנוניות). בסוף הסידרה לואנגרד יושב במקום מסתור ומחכה למילניום כדי לראות אם נבואת הזעם שלו אכן תתגשם. אגב, שימו לב שגם "תיקים באפלה" הסתיימה בכך שמאלדר וסקאלי יושבים ביחד במקום מסתור ומצפים לפלישה (שנקבעה כזכור לשנת 2012 לפי לוח השנה של המאיה). גם "הגל הראשון", סידרה לא רעה (שהוקרנה אצלנו לא מזמן בערוץ AXN ז"ל), עוסקת בנושא דומה, כשנקודת המוצא שלה היא נבואות נוסטרדמוס ופרשנותן, אלא ששם הפלישה סוכלה ונמנעה, וגם הסדרות "4,400" ו"Taken" **לינק למאמר** הרבו לעסוק בקנוניה זו.

הערות 

מאמר ארוך ומפורט מאוד על אירועי קיץ 1947 תמצאו כאן.

קנוניה 4: הנחיתה על הירח

סקירה 

תורת קנוניה התפתחה גם סביב הנחיתה על הירח, שעד היום יש כאלה הטוענים שלא הייתה ולא נבראה, ושכל העסק היה מבוים. רשת הטלוויזיה "פוקס" אף הציגה באחרונה כמה הוכחות לכאורה לכך - איכותה הטובה יחסית של התמונה על אף הקרינה והחום, היעדרם של כוכבים ברקע, צלו של הדגל הפונה לצד המנוגד והדגל הנראה כמתנופף על אף היעדר רוח על הירח.

והגיעו הדברים עד כדי כך שבשנת 2001 הואשם האסטרונאוט באז אולדרין, האיש השני על הירח, בתקיפת אדם שדרש ממנו להתכחש לכל הקטע של הנחיתה על הירח, ובשנת 2002 נאלצה נאס"א לבטל פרסום של ספר שיפריך את תורת הקנוניה הזאת מחשש שמא עצם פרסום הספר יעניק לה תוקף...

בשנת 2005 החלה החללית סמארט-1 לצלם תמונות של אתרי נחיתה ישנים על הירח, במטרה למצוא את העקבות שהותירו החלליות באתרי הנחיתה, ולשים קץ לתורת הקנוניה הזאת אחת ולתמיד, אבל שום דבר לא עזר, היא פשוט מסרבת לגווע, ויש לה מאמינים רבים עד עצם היום הזה.

המושגים 

התרחישים 

הדוגמאות 

הסרט "חטיפה בשעת האפס", שנעשה ב-1978, תיאר דרך אפשרית אחת לביצוע התרמית (אולי) ואת דרך חשיפתה. הסרט אמנם תיאר טיסה מאוישת למאדים, שבימינו עודנה בגדר מדע בידיוני, אבל העיקרון דומה. היו כאלה שאף האשימו את הבמאי המהולל סטנלי קיובריק בביום המתיחה (בשיתוף עם הסי-איי-איי, כמובן) וטענו שהוא השתמש באותה טכנולוגיה בסרטו "2001". קיובריק, אגב, נפטר 666 ימים לפני שנת 2001 (למי שזה אומר לו משהו)...

הערות 

קנוניה 5: נשיאים (ורוח) וקנוניה (או לא)

סקירה 

רצח פוליטיקאי בכיר, ובפרט נשיא, הוא כר פורה להתפתחות תורת קנוניה.

ראה רצח הנשיא קנדי, אחיו רוברט, מרטין לותר קינג, ואצלנו, רצח ראש הממשלה יצחק רבין.

המושגים 

התרחישים 

הדוגמאות 

שימו לב למידע הבא שהגיע אליי בדוא"ל. מי שיודע לזהות את מקורו מוזמן (בבקשה, בבקשה!) לעדכן! אשר לשמות, לעובדות ותאריכים, שאני מביאה כאן כלשונם, לדעתי הכול נכון ומהימן. לגבי ההקשרים והפרשנויות - היו אתם השופטים.

נבחר לקונגרס

לינקולן

1846

קנדי

1946

נבחר לנשיאות ארה"ב

לינקולן

1860

קנדי

1960

מס' אותיות בשם המשפחה

לינקולן

7 Lincoln

קנדי

7 Kennedy

הערות 

יש כמה סרטים בולטים העוסקים בתורות קנוניה מסוג זה ואינם שייכים דווקא לז'אנר המד"ב:

JFK של אוליבר סטון

הסרטים שנעשו על רצח רוברט קנדי

אויב המדינה

תיאוריית הקשר

קנוניה 6: נוסטרדמוס ו-9/11

סקירה 

איך אפשר לסיים דיון בתורות קנוניה בלי לעסוק בנוסטרדמוס, דמות שנויה במחלוקת כשלעצמה, ובעיקר בקשר שלו לתורת הקנוניה ה"חמה" ביותר שנוספה לרשימה בשנים האחרונות? מדובר כמובן בתורת הקנוניה סביב התקפת הטרור בניו יורק ב-9.11.2001. יש הטוענים שנוסטרדמוס חזה בדייקנות את האסון. יש המצביעים על תנועות חריגות בסחר במניות חברת התעופה "יונייטד" בתקופה שלפני האסון. יש התוהים על הקלות הבלתי נסבלת שבה הצליחו המחבלים המתאבדים לקבל את התיעוד המתאים לכניסה לארה"ב ולשהייה בה, ולעומתם יש הטוענים שכל "נבואות נוסטרדמוס", שנכתבו בצורת שירים בני 4 (או 6) שורות, אינן אלא דיבורים בעלמא שכל אחד יכול לפרש כרצונו.

המושגים 

התרחישים 

הדוגמאות 

להלן הדוגמה שבה משתמשים המאמינים שנוסטרדמוס חזה עוד במאה ה-16 את האסון (ואם כבר, גם את מלחמת העולם ה-3, ומה לא בעצם...) ומי שרוצה להאמין, שיבושם לו...

ושימו לב לפנינה הבאה, שהיא כנראה מתיחה:

הערות 

למאמר ב-Popular Mechanics המפרק תורת קנוניה זו לגורמים ומפריך אותם אחד לאחד הקישו כאן.

ושימו לב שלפי הסרט "תיאוריית הקשר", הרי ידוע ששמו של כל רוצח שכיר מורכב משלוש מילים...

וראו גם את "פארנהייט 9/11" של מייקל מור

נספח 1: אז איך לעזאזל כל החייזרים מדברים אנגלית תקנית?

מבוא

א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים. ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת; וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.

(בראשית י"א).

בראשית דיברו כל בני האדם עלי אדמות שפה אחת, ומטבע הדברים לא נזקקו למתרגמים. הם הבינו זה את זה באופן מושלם. ההבנה ההדדית הזאת הולידה את פרויקט העבודות הציבוריות הגדול הראשון בתנ"ך - בניית מגדל בבל (מעברית: "בלל"), אבל מסיבה כלשהי, אלוהים חש מאוים כל כך על ידי הפרויקט, עד שהחליט להעניש את בני האדם לא רק ע"י הרס המגדל, אלא גם ע"י שיבוש שפתם, וכך באו לעולם הבלבול ואי ההבנה.

וגם הצורך במתרגמים.

בכל ספר מד"ב, או סרט (או סידרה, לצורך העניין), נאלץ הכותב לטפל בדרך כלשהי בדילמה של התקשורת עם החייזרים. מה בעצם יגידו האדם והחייזר זה לזה, אחרי "I Come in Peace" או ""Take me to your Leader? איך הם יתקשרו? ובמילים אחרות, מה בכל זאת עושים כשצריך לפתור בעיות של תקשורת בין המינים? כאן הדימיון יכול להשתולל ללא גבול...

דוגמאות

במדור השאלות והתשובות שבאתר הרשמי של הסידרה "סטארגייט" מופיעה התשובה המקורית הבאה לשאלה איך ייתכן שכל החייזרים מדברים אנגלית תקנית:

The time constraints of an hour-long episode mean that it would become a major hindrance to the story each week if SG-1 had to spend the first 10 minutes of each episode learning to communicate with a new species.

כאשר יועץ יצירתי מתוסכל מנסה נואשות להפוך סידרת מד"ב פופולארית לקצת יותר אמינה ומציאותית, זו התוצאה (תרגום שלי):

מרטין: היי, היי, מה זה?
איש האבזרים: אלה פירות, לסצינה 23.

מרטין: בסדר, סצינה 23 מתרחשת בכוכב לכת אחר, נראה לך שחייזרים אוכלים תפוחים?

איש האבזרים: למה לא? הם מדברים אנגלית.

(סטארגייט ס"ג-1, Wormhole Xtreme!).

לא פלא שהסידרה בוטלה אחרי הפרק הראשון...

סיכום

מובן שהנ"ל אמור גם לגבי סרטים באורך מלא, ומוכרחים להודות שזה הגיוני לגמרי...

א. מתמטיקה ומדע

מבוא

הסברה המקובלת במדע היא שהפתרון לבעית התקשורת יהיה דווקא מתמטי. בסרטי מד"ב פופולאריים רבים, החל מסידרת "פארק היורה" דרך הזבוב ועד "היום השלישי", בדרך כלל המתמטיקאי הוא זה שמפענח את שפת החייזרים, ולא הבלשן, האנתרופולוג או אפילו ההיסטוריון. בהקשר זה שימו לב לשחקו ג'ף גולדבלום, שלדעתי מחזיק בשיא העולמי של הופעות בתפקידי מדען בכלל ומתמטיקאי בפרט בסרטי מד"ב.

דוגמאות

שני הניסיונות הבולטים ביותר הם:

הדיסק של וויאג'ר 1 ו-2

בשנות ה-70' וה-80' (של המאה ה-19...) היו כוכבי הלכת החיצוניים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון (האחרון, פלוטו,התגלה רק ב-1930), ערוכים במבנה גיאוגרפי נדיר שחוזר על עצמו מדי כ-175 שנה, מקצר את זמן הטיסה בין כוכבי הלכת, וחוסך המון זמן ואנרגיה, כי הוא מאפשר לחללית לנצל את כוח המשיכה שלהם. זמן הטיסה לנפטון, למשל, מתקצר מ-30 שנה ל-12.

וויאג'ר 2 שוגרה ב-20.8.1977 ואילו וויאג'ר 1, אחותה התאומה, שוגרה ב-5.9.1977, במסלול קצר ומהיר יותר. משימתן העיקרית הייתה כאמור לחקור את ארבעת כוכבי הלכת החיצוניים ואת ירחיהם. אבל חוץ מזה, כל אחת מהן נשאה דיסק שהכיל סוגים שונים של מוסיקה, מגוון קולות מן הטבע (בעלי חיים וכו') וקולות מעשה ידי אדם (מרכבת ועד נשיקה), וגם הקלטות של ברכות בשפות שונות.

לכאורה מסר בשפה אחת היה עדיף ומובן יותר, אבל הוחלט לבחור בריבוי שפות כדי להדגיש את הגיוון ואת השיתוף בין המשתתפים בפרויקט האנושי האדיר הזה.

האוסף אגב, נבחר ע"י ועדה שבראשה עמד ד"ר קארל סאגן, והיו לה שישה חודשים בלבד להשלים את מלאכת עריכת הדיסק.

תמונה 23, מקור: http://www.jpl.nasa.gov/news/news.php?feature=555

הלוחית של פיוניר 10 ו-11

פיוניר 10 שוגרה ב-2.3.1972. והמגע הראשון שלה עם צדק היה ב-3.12.1973. היא החללית הראשונה ששלחה תמונות מכוכב הלכת הענק, והחללית הראשונה שנעה דרך חגורת האסטרואידים. היא החללית היחידה שטסה נגד כיוון הסיבוב של השמש, או אם תרצו "נגד הזרם". היא מתהדרת בכך שהיא החפץ מעשה ידי אדם שהגיע למרחק הגדול ביותר במערכת השמש (8 מיליארד מייל). היא המשיכה לשגר נתונים עד 27.4.2002 ואות קלוש אחרון ממנה נקלט ב-10.1.2003.

ב-5.4.1973 שוגרה פיוניר 11 בעקבות אחותה התאומה והאות האחרון ממנה נקלט ב-30.9.1995, ומאז נותק הקשר עמה. כרגע היא נמצאת בדרכה אל קבוצת הנשר, מצפון-מערב לקבוצת קשת, ואמורה לעבור ליד אחד מכוכבי הקבוצה בעוד כ-4 מיליון שנים.

אבל מבין כל המכשירים המדעיים ששתי האחיות למשפחת פיוניר מצוידות בהם לעייפה, המעניין ביותר הוא דווקא לוחית זהב קטנה ששתיהן נושאות על גופן. לוחית זו אמורה להוות מפתח ליצירת קשר עם חיים תבוניים בחלל, אם וכאשר הן תיתקלנה בכאלה. הלוחית תוכננה כך שכל יצור בעל ידיעה מדעית בסיסית בהתנהגות המימן, היסוד הנפוץ ביותר ביקום, יוכל להבין את המסר. את הלוחית עיצבו ד"ר קארל סאגן וד"ר פרנק דרייק, וציירה אותה לינדה זלצמן סאגן (אשתו של, וגם אמנית, סופרת ותסריטאית בזכות עצמה).

(תמונה 22, מקור)

סיכום

כמה מעניין, אגב, שסאגן, האיש שלא האמין בחוצנים, בחייזרים, במסע בזמן וכו', הקדיש את כל חייו לפריצת הדרך אל הכוכבים, והוא אחד מהאנשים שתרמו יותר מכל להיכרותנו עם היקום ולהפיכת האסטרונומיה למדע פופולארי. ואולי, רק אולי, בזכות הדיסק והלוחית שלו יוגשם יום אחד החלום - יצירת קשר עם חיים תבוניים בחלל החיצון.

ב. מוסיקה

מבוא

קיימת הסכמה כללית שבדיוק כמו במתמטיקה, גם במוסיקה יש יסודות אוניברסליים מובנים לכל.

דוגמאות

ב"מפגשים מ"הסוג השלישי", אחד מסרטי המד"ב המצליחים ביותר בכל הזמנים, השפה הייתה מוסיקלית, אבל לא כל כך ברור איך הגיעו לצירוף חמשת הצלילים שהיווה את המפתח ליצירת הקשר.

שילוב של המוסיקה והמתמטיקה כדרך ליצירת קשר אנו רואים גם בפרק "קול בודד" מהסידרה "אנטרפרייז".

ואם כבר מוסיקה, אז איך נשכח את "הפלישה ממאדים", שם הייתה המוסיקה (אחד הדואטים של ג'נט מקדונלד ונלסון אדי) דווקא הנשק שהשמיד את החייזרים הפולשים (או ליתר דיוק, קטע מוסיקלי שמזכיר את זעקתה המרה של אימא מורטישה בסרט השני בסידרת "משפחת אדמס", "פסטל?!", ובמילים אחרות - הדבר הכי קלישאי וקיטשי שיכול להיות).

סיכום

ג. המתרגם האוניברסלי

מבוא

שיטה נפוצה ביותר היא השימוש ב"מתרגם האוניברסלי" על גירסאותיו השונות והמגוונות. המתרגם האוניברסלי יכול להיחשב לצורה מתקדמת של תרגום מכונה, אבל איך הוא עובד, ובעיקר מתי? לא ברור. לצערי לא הצלחתי לברר למי שמורה זכות היוצרים על ההמצאה וגם לא להשיג מפרט טכני של המכשיר המופלא הזה, שמוזכר בסרטים ובסדרות לאין ספור, כולל "גברים בשחור". מי שיודע, מוזמן לעדכן.

דוגמאות

"למתרגם האוניברסלי יש גבולות."

(וורף, על המתרגם האוניברסלי, "אבולוציה")

קוקראן: מהי התיאוריה שמאחורי המתקן הזה?

קירק: יש רעיונות ומושגים אוניברסליים מסוימים המשותפים לכל החיים התבוניים. המתקן הזה משווה באופן מיידי את התדירות של דפוסי גלי מוח, בוחר את הרעיונות והמושגים שהוא מזהה, ולאחר מכן מספק את הדקדוק הדרוש.

ספוק: ואז הוא פשוט מתרגם את ממצאיו לאנגלית.

קוקראן: אתה מתכוון שזה מדבר?

קירק: בקול, או בקירוב של קול, של היצור ששולח אותו. לא יעיל במאה אחוז, כמובן, אבל שום דבר אינו כזה.
 
(הסידרה המקורית, "מטמורפוזה")

גם "דג בבל" של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" מאת דאגלס אדאמס יכול להיחשב למעין מתרגם אוניברסלי. הדג מאפשר לאדם המשחיל אותו לאוזנו להבין כל שפה (למעט המסובכות ביותר).

על פי הספר, הדג "ניזון מאנרגיית הגלים שהוא קולט, לא ממוחו של נושאו, כי אם ממוחותיהם של מי שסובבים אותו. הוא סופג את כל התדירויות המנטליות, התת-הכרתיות מאנרגיית גלי מוח זו וניזון ממנה. אחר כך הוא מפריש למוחו של נושאו מטריצות טלפתיות הנבנות מהרכבת תדירויות המחשבה ההכרתיות על אותות עצביים הנקלטים ממרכז הדיבור של המוח ששידרם..."

(מתוך הספר, עמוד 42, תרגום: מתי וגנריק ודנה לדרר, הוצאת כתר, 1985).

וראה גם כאן. 

סיכום

נשאלת השאלה, האם תרגום המכונה בעצמו יעשה אי פעם את העבודה? האם המכונה תחליף אי פעם את המתרגם או המתורגמן האנושי, בדיוק כפי שהפכה מקצועות רבים אחרים למיושנים בעבר? אני חושבת שלא, כי אנו עדיין רחוקים מלשכפל את המנגנון שמאחורי התהליך המתחולל במוח כשאנו עוברים משפה לשפה. לא מדובר רק ב"החלפת הדיסק", אלא מדובר בהתקנה של מערכת הפעלה חדשה לגמרי, וכולם יודעים מה קורה כשמנסים לשדרג מערכת הפעלה. עד כה, כל הניסיונות לפתח תוכנת תרגום מהימנה זכו להצלחה מוגבלת מאוד - אפילו הטובה שבהן לא תיתן דיוק של יותר מ-50 אחוזים, וזו הערכה נדיבה. אז כמתרגמת (בניגוד לשחקן שחמט...), לא הייתי מודאגת יותר מדי מכך שמכונה תחליף אותי. או אם לצטט מאתר האינטרנט של "בבילון", "שירות תרגום הטקסט מחזיר תרגומים שתורגמו באופן אוטומטי על ידי טכנולוגיית מתקדמת ביותר. עם זאת, תוכנת תרגום הטקסט המתוחכמת ביותר כיום איננה מתקרבת לרהיטות של דובר שפת אם ואיננה בעלת מיומנות של מתרגם מקצועי. תרגום מכונה אינו מדויק כיוון שמשמעותן של מילים תלויה בהקשר שבו משתמשים בהן. עקב כך, תרגום מדויק מחייב הבנה של ההקשר, וכן הבנה של המבנה והכללים של השפה. מהנדסים ובלשנים רבים עובדים על הבעיה, אולם יעבור זמן רב עד שמישהו יוכל להציע חוויה מהירה וחלקה של תרגום מכונה. בינתיים, אנו מקווים שהשירות שאנו מספקים הוא שימושי לרוב המטרות." (תרגום שלי, לא של מכונה…)

והאם המתרגם האוניברסלי יעזור לסיני מנדריני ולסיני קנטונזי להבין זה את זה? או שמא האינטרנט יהפוך למתרגם האוניברסלי החדש? ואחרי כמה דורות של בידוד יחסי, האם האוסטרלי, הבריטי והאמריקני ימצאו את עצמם נזקקים למכשיר הנפלא הזה? ואם דויד מלך היה קם לתחייה בימינו, האם היה מסוגל לחבר עוד מזמור תהילים? נחיה ונראה...

ד. ג'יבריש

מבוא

שיטה נפוצה אחרת היא להשתמש פשוט בג'יבריש (ולהוסיף כתוביות באנגלית או בכל שפה אחרת)...

מובן שהפתרון הזה לא עובד תמיד כשצריך להתמודד עם טקסט כתוב.

דוגמאות

יוצרי הסידרה "תיקי רוקפורד" שכרו שני שחקנים ישראלים, אהרן איפאלה וראובן בר יותם, לגלם באחד הפרקים גנגסטרים מזרח אירופיים. השפה ה"מזרח אירופית" שהם דיברו הייתה... עברית, שכנראה נחשבה לזרה ובלתי מוכרת מספיק כדי להיחשב לשפה מזרח אירופית, מה שאינו מעיד בדיוק על יחס רציני לנושא מצד יוצרי הסידרה.

סיכום

ה. המצאת שפה

מבוא

נעשו כמה ניסיונות לפתח שפה אוניברסלית המבוססת על עקרונות המשותפים לכל יצור תבוני באשר הוא. דוגמה מעניינת היא שפת האספראנטו, שהומצאה ופותחה כשפת תקשורת בינלאומית, וליתר דיוק כשפה עולמית שנייה. היוצר היה ד"ר אליעזר (לודוויג) זמנהוף, רופא עיניים יהודי יליד רוסיה. זמנהוף אמר שיצר את השפה הזאת כדי לקדם הרמוניה בין עמים ממדינות שונות.

בעולם המד"ב והפנטסיה קיימים מקרים לא רבים שבהם יוצרים טרחו והשקיעו בפיתוח שפה חדשה לגמרי. רוב הניסיונות הללו זכו למידה מוגבלת של הצלחה, ולפעמים התוצאה הייתה אפילו די מגוחכת, אבל היו מקרים שבהם השפה המומצאת התפתחה ואף זכתה לחיים עצמאיים משלה.

דוגמאות

מב"כ והקלינגונית

השפה הקלינגונית היא דוגמה לשפה שהתפתחה עד כדי כך שאפשר אפילו לשאול את ארבע הקושיות בליל הסדר בקלינגונית. ממציא השפה הקלינגונית ועורך המילונים הקלינגוניים-אנגליים, אגב, הוא מארק אוקראנד.

ביקום של "מסע בין כוכבים" ממלמלים גם קטעי באג'ורית פה ושם, בפרק "אנשים ירוקים קטנים", שכבר נזכר כאן לטובה, שומעים בפעם הראשונה (והיחידה, נדמה לי) פרנגית, ב"אנטרפרייז" אנו לומדים קצת וולקנית ועוד כמה וכמה שפות.

אינטרלאק

גם ב"בבילון 5" נעשה לעתים שימוש בשפה בינלאומית עתידנית המכונה "אינטרלאק", בדרך כלל באירועי "מפגש ראשון", מפני שזו שפה המבוססת דווקא על עקרונות מתמטיים טהורים ולכן קל לתרגם אליה וממנה. במקרה אחד, כשנוצר קשר עם גזע חייזרי חדש ולא מוכר, הספינות הורידו זו מזו את קבצי השפה, והמחשבים תרגמו - פתרון שהוא שילוב של תרגום מכונה, מתרגם אוניברסלי והמצאת שפה... אם כי יש לציין ששפת המסחר הנפוצה בתחנה היא בכל זאת אנגלית. עם זאת, חייזרים שלא למדו אנגלית נושאים מכשיר תרגום. בולט בעיקר מכשיר התרגום בחליפה של השגריר הוורלוני קוש, שאורותיה מהבהבים כשהוא מדבר (אנגלית, כמובן).

טולקיין וסינדארין

אלף, הוביט, אדם וגמד נכנסים לבר...

לא, זו לא התחלה של בדיחה גרועה, בארץ התיכונה של ג' ר' ר' טולקיין חיים בשלום ובשלווה בני אדם, הוביטים, גמדים ואלפים, שלכל אחד מהם (כנראה) שפה משלו. טולקיין, המומחה לאיסלנדית ולשפות צפון-אירופיות אחרות, פיתח למען האלפים שלו שפה מיוחדת, סינדארין, המבוססת על השפה הוולשית. ועם זאת, כשאראגורן, פרודו, גימלי ולגולאס נפגשים, כולם מבינים זה את זה ללא קושי וללא כל צורך במתורגמנים, מה שאומר שהם כנראה מדברים גם שפה משותפת - אולי "ארץ-תיכונית"?

לפרטים נוספים על סינדארין, כולל אוצר מילים ודקדוק, הקישו כאן.

ג'ורג' אורוול וניוספיק

בספרו של ג'ורג' אורוול "1984" מוצגת שפה בידיונית מסוג אחר, "ניוספיק", או "שיחדש". אמנם לא מדובר בשפה בידיונית לגמרי, שכן היא מבוססת על השפה האנגלית, אבל לפי הספר, המשטר הטוטליטארי באוקיאניה והמפלגה השלטת שלו יצרו את השפה במטרה להפוך את הדיבור לפעולה אוטומטית שמקורה בגרון האנושי, במקום פעולה חשיבתית שמקורה במוח, ובכך להפוך את ההתנגדות למפלגה לבלתי אפשרית מכיוון שדוברי שיחדש לא יוכלו לנמק התנגדות כזאת בנימוקים רציונליים. לשם כך מוציאים בהדרגה מהמילון מונחים כ"חופש" (המילה עצמה עדיין קיימת בשיחדש, אולם ניתן לעשות בה שימוש רק במובן לא פוליטי), והתרגום לשיחדש של הפסקה המפורסמת מהכרזת העצמאות של ארצות הברית, המדברת על חופש ועל החיפוש אחר האושר, הוא מילה אחת – "פשעחשיבה" (Thoughtcrime) - המילה המיוחדת בשיחדש לכל פעילות חשיבתית שאינה על פי עקרונות המפלגה.

אגב, ייתכן שהתנסותו של אורוול עם שפת האספרנטו (ראה להלן) בשנת 1927 תרמה לפיתוח ה"שיחדש".

היקום של "סטארגייט"

ביקום של "סטארגייט", לעומת זאת, אנו שומעים שפת ג'אפה, וגם קצת שפת אונאס ושפת קדמונים, אבל שתיהן עדיין בלתי מפותחות ואוצר המילים שלהן מוגבל מאוד (על אף כל מאמציו של מייקל ג'קסון).

קינג ו"המגדל האפל" -High Speech

בספר השביעי סוזנה דין מבינה את הקא אפילו יותר מרולנד, ומגיע למסקנה הפשוטה שקא-טט פירושו "משפחה". זהו מושג שקינג משתמש בו לעתים קרובות גם בספרים אחרים, כגון "העמדה", "דספריישן", "אינסומניה", "לוכד החלומות", ו"דומה-קי", גם אם אינו משתמש במונחים "קא" או קא-טט (ראה "קאראס" של קורט וונגוט).

חוץ ממונחים אלה, אוצר המילים של ה-High Speech אינו מפותח במיוחד.

סיכום

ו. תיאוריית המקור המשותף

מבוא

הסבר שיש לו בסיס מדעי לפחות חלקי אף הוא בנוסח הסידרה "סטארגייט", ולפיו כל השפות הן ממקור אנושי אחד; חייזרים טפילים, המכונים הגואולד, חטפו בני אדם מכדור הארץ, עשו בהם ניסויים גנטיים שונים ומשונים ופיזרו אותם בכל רחבי הגלקסיה, תוך שהם משתלטים על עולמות שלמים ע"י התחזות לאלים מהמיתולוגיות השונות. גם גזע של חייזרים ידידותיים, האסגרד, שמסייעים לגיבורים להילחם בטפילים, משתמשים במסווה של אלים מהמיתולוגיה הסקנדינבית. איך פותרים את בעיות התקשורת? ממציאים את דניאל ג'קסון, אלוף הבלשנים שדובר מצרית קדומה שוטפת, גואולדית וקדמונית, וחוץ מזה יודע כל שפה עתיקה שהייתה קיימת אי פעם, ואת מחליפו וממשיך דרכו ג'ונס קווין, ואז כל מה שצריך לעשות הוא למצוא את השפה האנושית העכשווית המתאימה, והקשר נוצר.

דוגמאות

גם ב"מב"כ-הדור הבא", בפרק "המרדף" (ה-20 בעונה השישית) נרמז כי כל הגזעים דמויי האדם בגלקסיה נולדו כתוצאה מניסויים גנטיים של גזע דמוי-אדם אחד ויחיד בעבר הרחוק:

פיקארד: אז לפני ארבעה מיליארדי שנים, מישהו פיזר את החומר הגנטי הזה במרק הבראשיתי של לפחות 19 כוכבי לכת שונים ברחבי הגלקסיה.

דאטה: המידע הגנטי שולב כנראה בצורות החיים המוקדמות ביותר בכוכבי הלכת הללו, ולאחר מכן הועבר מדור לדור...

דמוי אדם: החיים התפתחו בכוכב הלכת שלי לפני כל האחרים בחלק הזה של הגלקסיה. עזבנו את עולמנו, תרנו את הכוכבים, ולא מצאנו דומים לנו. היינו לבד. התרבות שלנו שגשגה במשך עידנים. אבל מה הם חייו של גזע אחד, בהשוואה למרחבי הזמן הקוסמי? ידענו שיום אחד לא נהיה כאן, ושלא ישרוד לנו כל זכר. אז עזבנו אתכם. המדענים שלנו זרעו את האוקיינוסים הקדמונים של עולמות רבים, שבהם החיים היו בינקותם. קודי הזרע האלה כיוונו את האבולוציה שלכם לעבר צורה פיסית הדומה לזו שלנו - הגוף הזה שאתם רואים לפניכם, שצורתו, כמובן, כצורת גופכם. כי אתם התוצאה הסופית. קודי הזרע מכילים גם את המסר הזה, שפיזרנו בקטעים בעולמות רבים ושונים. תקוותנו הייתה שתתאחדו בשיתוף פעולה ובאחווה כדי להפעיל את המסר הזה, ואם אתם יכולים לראות ולשמוע אותי, תקוותנו התגשמה. אתם... גלעד. לא לגדולתנו, אלא לקיומנו. זה היה רצוננו. שגם אתם תדעו חיים, ותשמרו בחיים את זיכרנו. יש משהו מאתנו בכל אחד מכם, ואי לכך, משהו מכם בכל אחד ואחד. זיכרו אותנו... (תרגום שלי).

זה לא שונה כל כך מתיאורית מוצא המינים של דארווין, ומתיאוריה שנויה במחלוקת באותה מידה של אריך פון דניקן (לפיה כל ה"אלים הקדמונים" היו למעשה אסטרונאוטים חייזרים) כהסבר לדימיון המדהים בין מיתולוגיות שונות ובלתי קשורות לכאורה.

ואם לכל המינים האנושיים יש מוצא משותף, הגיוני גם שהייתה שפה משותפת אחת, שאותה טרם גילינו.

סיכום

עוד על כך ראה בפרק על אפוסים מיתולוגיים ומיתולוגיות אפיות **לינק** וגם כאן.

ז. שיטת הלימוד העצמי

מבוא

לימוד שפה חדשה היה מאז ומתמיד תהליך קשה ומפרך גם בתנאים הטובים ביותר, אבל זו עדיין השיטה הסבירה וההגיונית ביותר ליצירת תקשורת. הרי יש צורך רק בשני כלים בסיסיים – ספר דקדוק ומילון. אולם גם כאן עלולים להתעורר סיבוכים רציניים, בעיקר כאשר ספר הדקדוק או המילון חסרים.

דוגמאות

בסידרה V (מהדורת שנות ה-80') היה לכל אחד מה"אורחים" יעד מוגדר מראש ובהתאם לכך הוא פשוט נדרש ללמוד את השפה המקומית-כן, אפילו עברית. אחד ה"אורחים" למד בטעות את השפה הלא נכונה והסתבך בגלל זה (בין היתר, גם ברומן עם מלצרית אנושית חמודה...) אגב, השחקן שגילם אותו היה רוברט אנגלונד, הידוע יותר כ"פרדי קרוגר".

אצל אורסולה לה גווין, לעומת זאת ("המנושל"), המדען שיוצא לשליחות בארץ זרה פשוט מצויד במילון ובספר דקדוק, ושיילך ללמוד את השפה לבדו (וזו רק אחת מהבעיות שלו, ואגב, לא הפשוטה שבהן)...

ושימו לב בהקשר זה לדוגמה מעניינת אחרת, לאו דווקא קשורה לחייזרים, אבל בסרט "הלוחם ה-13" נדרש "דיפלומט ערבי" (אנטוניו בנדרס) ללמוד את שפתם של "נורדים-ברברים" ועושה זאת בצורה ראויה לציון.

אבל גם כאשר החייזר כבר למד את השפה, ברוב במקרים מזהים אותו מיד לפי חיתוך הדיבור, המבטא ואוצר המילים שלו.

אם נחזור ל"סטארגייט", למשל, כשאומרים לטיאלק "דניאל ג'קסון", הוא כאילו לא מבין את ההבדל בין שם פרטי לשם משפחה וממשיך לקרוא לו "דניאל ג'קסון" (למה? הרי הוא לא מטומטם). אגב, לאו'ניל הוא קורא תמיד "או'ניל" ולעומת זאת לקרטר הוא קורא תמיד "רס"ן קרטר" (לפחות עד שהועלתה בדרגה...).

גם בסרט "איש הכוכבים", שכבר נזכר כאן, החייזר (בגילומו של ג'ף ברידג'ס) מתעקש לקרוא לאלמנה שפלש לביתה "ג'ניהיידן" והיא לא מצליחה להסביר לו את ההבדל בין שם פרטי לשם משפחה... אגב, לחייזר היה סימן היכר חייזרי נוסף - השהייה של כחצי שנייה בין פתיחת הפה לבין יציאת הקול.

וב"הנסתר" הנפלא עם קייל מקלאכלן ("אני יודע מי רצח את לורה פלמר"), החייזר אמנם יודע אנגלית, אבל הוא פשוט לא יודע לשקר, עוד צורת תקשורת אנושית חיונית.

ובכל זאת, ידיעת אנגלית שוטפת לא תמיד עוזרת, כפי שראינו בפרק "דארמוק" מסידרת "הדור הבא" של "מסע בין כוכבים", שלדעתי פשוט מפליא לטפל בבעיית התקשורת בין המינים. להלן כמה קטעים נבחרים (התרגום שלי, כל הזכויות שמורות לתסריטאי).

מקרא:

דאתון-החייזר (בגילומו של פול וינפילד הנפלא שנפטר לא מזמן)

ק"ר-קצין ראשון

ט-טרוי

ק-קראשר

ר-רייקר

קטע 1:

דאתון: דארמוק... וג'לאד. בטנאגרה.

פיקארד: מצבנו דומה למצבם. אני מבין זאת. אבל אני צריך לדעת יותר. עליך לספר לי יותר, על דארמוק וג'לאד. ספר לי... השתמשת במילים, "טמבו, זרועותיו רחבות", כשנתת לי את הסכין, ואת האש. האם זאת אומרת "לתת"? טמבו, זרועותיו רחבות. דארמוק. תן לי עוד על דארמוק.

דאתון: דארמוק, על האוקיינוס.

פיקארד: דארמוק, דארמוק. האוקיינוס, "דארמוק על האוקיינוס". דימוי. לבדידות? בידוד? "דארמוק על האוקיינוס". אתה בסדר?

דאתון: ילדי קיאזי. פניהם רטובות.

פיקארד: טמבו, זרועותיו רחבות. תן לי עוד. "דארמוק על האוקיינוס"...

דאתון: טנאגרה. על האוקיינוס. דארמוק בטנאגרה.

פיקארד: בטנאגרה. מדינה? טנאגרה, על האוקיינוס. אי!

דאתון: טמבו, זרועותיו רחבות. ג'לאד על האוקיינוס. ג'לאד בטנאגרה.

פיקארד: "ג'לאד בטנאגרה", הוא יצא לאותו אי, כמו דארמוק. לטנאגרה.

דאתון: החיה, בטנאגרה.

קטע 2:

ט: ... נראה שהם מתקשרים באמצעות דימויים סיפוריים, איזכורים לאנשים ולמקומות המופיעים במיתולוגיה שלהם. כאילו הייתי אומרת לך, "יוליה על המרפסת".

ק: דימוי של רומנטיקה.

ט: בדיוק. לתמרים, הדימוי הוא הכול. הוא מגלם את מצביהם הרגשיים, את עצם תהליכי החשיבה שלהם, כך הם מתקשרים, וכך הם חושבים.

ר: אם אנו יודעים כיצד הם חושבים, לא נוכל להעביר מסר?

ד: לא, המפקד. המצב דומה להבנת דקדוק של שפה, אך בלי אוצר המילים.

ק: לולא ידעתי מי היא יוליה, או מה עשתה על המרפסת, לדימוי לבדו לא הייתה כל משמעות.

ט: זה נכון. למשל, אנו יודעים שדארמוק היה גיבור גדול, צייד, ושטנאגרה היה אי, אבל זה הכול. בלי הפרטים, אין הבנה.

ד: עלינו ללמוד את הסיפורים שמהם שואבים התמרים דימויים. בהתחשב ביחסינו הנוכחיים, זה לא נראה סביר.

קטע 3:

דאתון: דארמוק.

ק"ר: דארמוק? ראי וג'ירי. בלונגה.

דאתון: שאקה. כשהחומות נפלו.

ק"ר: זימה באנזו. זימה ובאקור.

דאתון: דארמוק בטנאגרה.

ק"ר: שאקה! מיראב. מפרשיו פרושים.

דאתון: דארמוק.

ק"ר: מיראב!

דאתון: טמארק! הנהר טמארק. דארמוק וג'לאד, בטנאגרה.

קטע 4:

פיקארד: קיווית שמשהו כזה יקרה, נכון? ידעת שיש יצור מסוכן על כוכב הלכת, וידעת, מהאגדה על דארמוק, שסכנה משותפת עשויה לפעמים לאחד אנשים. דארמוק וג'לאד, בטנאגרה. אתה ואני, כאן, באל-אדרל.

דאתון: קירה, בבקשי. טמבו, זרועותיו רחבות.

פיקארד: תורי? לא, אני לא מצטיין כמספר סיפורים. חוץ מזה, אתה לא תבין. "שאקה, כשהחומות נפלו"... אולי זה לא משנה, אתה בכל זאת רוצה לשמוע. יש סיפור, עתיק מאוד, מכדור הארץ. אני אנסה לזכור אותו. גילגמש. הוא היה מלך. בארך. הוא עינה את נתיניו. הוא הכעיס אותם. הם קראו בקול רם, "שלח למלכנו בן לוויה. הצל אותנו מטירופו." אנקידו, פרא, איש יער, נכנס לעיר. הם נלחמו במקדש. הם נלחמו ברחובות. גילגמש הביס את אנקידו. הם הפכו לידידים טובים. גילגמש ואנקידו, בארך.

דאתון: בארך...

פיקארד: הידידים החדשים יצאו יחדיו אל המדבר, שם שור השמים הגדול הרג אנשים למאות. אנקידו תפס את השור בזנבו. גילגמש היכה אותו בחרבו.

דאתון: גילגמש...

פיקארד: הם ניצחו. אך אנקידו נפל ארצה, האלים היכו אותו, וגילגמש בכה בדמעות מרות, ואמר, "הוא שהיה רעי בהרפתקאות ובקשיים, איננו עוד..."

מקסים, נכון? וגם הצליחו להגניב בדלת האחורית עוד מיתוס ידוע, "עלילות גילגמש". אז בשביל מה צריך מתרגם אוניברסלי?

אגב, למי שזר ליקום של מסע בין כוכבים, פיקארד, מפקד ספינת הכוכבים "אנטרפרייז", היה גם בלשן, היסטוריון, ארכיאולוג ופילוסוף מוכשר, ואותו פיקארד, יליד צרפת, בעת ביקורו בכפר הולדתו בצרפת, מדבר אנגלית עם קרובי המשפחה הצרפתיים שלו ("משפחה", הדור הבא), כמובן שלמען הצופים, כי שום צרפתי שמכבד את עצמו לא היה עובר על זה בשתיקה...

למידע נוסף על השפה התמרית הקישו כאן.

סיכום

כפי שכבר אמרתי לעיל, חייזר שמכבד את עצמו בדרך כלל יושב לו בחללית במסלול סביב כדור הארץ זמן רב, צופה ואוסף מידע רב ככל האפשר, ובין היתר גם לומד את השפה (רצוי אנגלית תקנית), לפני שהוא מנסה ליצור קשר.

בהקשר זה מעניין לציין שלפי "מגע" של קארל סאגן, השידור הארצי הראשון שקלטו החייזרים (ששלחו לכאורה את המפרט לבניית החללית) היה נאום הפתיחה של היטלר באולימפיאדת ברלין, ששודר בתאריך 1.8.1936 (והיה למעשה שידור הטלוויזיה הישיר הראשון בעולם). ממש לא מבשר טובות, לאור העובדה שהם כן החליטו ליצור את הקשר. תארו לעמכם מה היו אותם חייזרים חושבים עלינו לו זו הייתה אבן הרוזטה שלנו...

אגב, אותם חייזרים שלחו לכאורה תכניות לבניית חללית, וגם כאן, האנשים שפיענחו את התכניות לא היו בלשנים, היסטוריונים או ארכיאולוגים, אלא מדענים.

וראו גם כאן וכאן.

נספח 2: איך הם באמת נראים?

אין לנו מושג. גם כאן הדימיון של המעצבים יכול להשתולל (ראה "מפלצות"), אבל הצורה המקובלת היא זו שקיימת עוד מתקופתו של ה' ג' ולס, ויש לה כמה מאפיינים אחידים ומוסכמים:

1. לחייזרים יש גפיים לתנועה ואברי חישה (שלפעמים בולטים או נשלפים בכל מיני זוויות מוזרות).

2. יש להם ראש גדול יחסית לגוף (להכיל את המוח הגדול) ועיניים בחזית הראש.

3. בדרך כלל הם דומים לבני אדם יותר מששחור דומה ללבן (חוץ מאלמנטים זניחים כגון תסרוקות, פרוות, גשרים על האף, חותמות על המצח וכו').

4. אפורים ולא ירוקים, כבר אמרנו?

בהקשר זה יש לזכור שהיום, ככל שאנו יודעים יותר על המבנה הגנטי של החיים עלי אדמות, ועל התהליכים שבהן נוצרות מוטאציות, אנו מבינים גם שאפילו חרק שהגדילו אותו פי מאה כדי שייראה מפלצתי עדיין אינו מספיק שונה מאדם, כיוון שהוא בנוי מאותן אבני בניין ביולוגיות. עדיין לא זכינו לראות יצור שבנוי מאבני בניין שונות מאלה שלנו.

אגב, זוכרים את הקטע ב"גברים בשחור" שבו מראים לוויל סמית תמונות של חייזרים החיים בקרבנו כבני אדם? 10 נקודות לראשון שיצליח לנקוב בחמישה שמות לפחות מבין אלה שתמונותיהם התנוססו על הלוח מעל שולחן הבקרה... ונא לא לצעוק ארנולד שוורצנגר/סילווסטר סטאלון/דניס רודמן. לגביהם מוסכם כבר מזמן שהם חייזרים.

והידעתם שלפי "מפגשים מהסוג השלישי", גם איינשטיין היה חייזר?

רוצים לדעת עוד על עב"מים, פלישות, חטיפות, פרויקטים סודיים וכו'? הקישו כאן.