מטרון ועד אנדר דרך המטריקס; סייברפאנק

אז מה זה "סייברפאנק"?

אז מה יש לנו בסייברפאנק?

נושאים חברתיים

1. פוסט-הומניזם

2. פוסט-תעשייתיות

3. פוסט-לאומיות

נושאים טכנולוגיים

סייברפאנק בקולנוע ובטלוויזיה

בריחה מניו יורק, ה

בלייד ראנר

טרון

וידאודרום

שליחות קטלנית

מקס הדרום

מקס הזועם וכיפת הרעם

רובוקופ

טורף, ה

באטמן

ניקיטה

שליחות קטלנית 2: יום הדין

סניקרס

נמסיס

דקלים פראיים

עורב, ה

ליאון

עיר הילדים האבודים

ימים מוזרים

עורב: עיר המלאכים, ה

בריחה מלוס אנג'לס, ה

עיר אפלה

מטריקס

בלתי שביר

אחד, ה

שיווי משקל

עתיד אלקטרוני

מחליפים, ב

סייברפאנק בספרות

סיכום

מטרון ועד אנדר דרך המטריקס; סייברפאנק

 

אז מה זה "סייברפאנק"?

 בסוף המאה הקודמת נכנסו לאוצר המילים שלנו שני מונחים חדשים, קרובים זה לזה, והם "סייברספייס" ו"מציאות וירטואלית". מאז הגבול בין המציאותי לבין הווירטואלי רק הולך ומיטשטש, ככל שדימיונם הפורה (והפרוע) של סופרי המדע הבדיוני ממשיך לחגוג. כך נולד עוד תת-ז'אנר של המדע הבידיוני, ה"סייברפאנק". את המונח טבע ברוס בתקה בסיפורו הקצר "סייברפאנק", שהתפרסם ב-1983, והוא מורכב משתי מילים - "סייבר" (או "קיבר", ראה "רובוטיקה וקיברנטיקה") ו"פאנק", מילה שנלקחה מתרבות הרוק ומרמזת על אנטי-ממסדיות עירונית נוסח האייטיז. בשנת 1984 הופיע המונח במאמר ביקורת ב"וושינגטון פוסט" ושימש לאיפיון סופרים כגון ברוס סטרלינג, ויליאם גיבסון, פאט קדיגן, רודי רוקר, ג'ון שירלי ולואיס שיינר, ששילבו בכתיבתם מד"ב והיי-טק.

לאחר מכן התרחב השימוש בו בתקשורת כך שכלל מגוון רחב של תת-תרבויות מתחום ההיי-טק, ובעיקר ההאקרים, והוא החל להשפיע על תרבות המד"ב בכללה - סרטים, חוברות קומיקס, וכמובן משחקי מחשב.

שני ציוני הדרך העיקריים בהתפתחות הז'אנר היו הופעת אנתולוגיית הסיפורים הקצרים Mirrorshades שיצאה ב-1986 בעריכת ברוס סטרלינג, והופעת רומן הבכורה של ויליאם גיבסון, "נוירומאנסר" (גיבסון כתב, בין היתר, גם את התסריט לסרט "ג'וני מנמוניק"). באותה שנה הוא כבר זכה בשלושת הפרסים היוקרתיים ביותר של המד"ב, "הוגו", "נבולה" ו"פיליפ ק' דיק", וגם בשבחי הביקורת על המעוף והחזון שבו. סטרלינג הוא זה שאחראי בין היתר להפיכת הביטוי "סייברספייס", שגיבסון עצמו המציא בסיפור מוקדם יותר, לפופולארי על כך בימינו. מאז, כל דיון רציני בז'אנר אינו יכול להתנהל ללא התמקדות ב"נוירומאנסר" ובשני הספרים נוספים בטרילוגיית SPRAWL, "ספירת אפס" ו"מונה ליזה אוברדרייב". במבוא לאנתולוגיית Mirrorshades ניסה ברוס סטרלינג לקבוע את התמצית האידיאולוגית והסגנונית של הסייברפאנק ולהגדיר את מקומו במסורת של המד"ב. הוא התמקד בארבעה מאפיינים עיקריים של הז'אנר:

פריצת גבולות מתוך מודעות לתהליכים פוליטיים של התקופה;

חדשנות רעיונית;

חזרה לשורשים ושמירה על הקשר עם הזרם המרכזי של המד"ב;

מעקב אחרי חידושי הטכנולוגיה.

בשנות ה-60' הייתה תרבות ה"אנטי" כפרית, רומנטית, אנטי מדעית, שחוללה את המהפכה שנושאת דגלה הייתה הגיטרה החשמלית. ככל שהטכנולוגיה המוסיקלית הלכה והשתכללה, הפכו המורדים והמהפכנים של שנות ה-60' לטכנאים, אנשי פעלולים מיוחדים. החריג השתלט על הכלל.

אבל נפילת המחיצות המהירה הובילה ליצירת ברית חדשה, בין העולם הטכני לבין עולם המרי המאורגן. בנקודות החפיפה בין הרוקיסט לבין ההאקר נולדה תנועת הסייברפאנק.

גלישת הטכנולוגיה אל הרחוב הגיעה לשיאה באמצע שנות ה-80', וכדברי אלווין טופלר ב"הגל השלישי", היא הייתה מבוססת לא על הירארכיה אלא על ביזור, לא על נוקשות אלא על נזילות. זו הייתה תקופה של השפעות צולבות וחופפות, של עיצוב מחדש של רעיונות ישנים, תוך חתירה בלתי נלאית להשקפת עולם רחבה ככל האפשר. מובן שבעולם כזה, אין בכלל מה לדבר על גבולות לאומיים. לוויני התקשורת ותחנות הממסר (שמשום מה נמצאים תמיד בבעלות אנשים פרטיים, למרות שאפילו בימינו קשה מאוד למצוא אנשים שיש ברשותם כסף מספיק למימון מיזם כזה) ותאגידי הענק (שתמיד מזוהים במופגן ע"י מנכ"ליהם, שרובם ראשים מדברים) הפכו אותם למיותרים.

חברי התנועה הראשונים היו סופרי מד"ב צעירים שהיו מאוכזבים ממצב הזרם העיקרי של המד"ב ושאפו לעשות משהו חדש ושונה. הם גם היו הדור הראשון של סופרים שבשבילם המד"ב איננו רק ז'אנר ספרותי, מסורת ספרותית, אלא גם מציאות חיים.

בשנות ה-80' כונתה התנועה בשמות רבים - מד"ב רדיקלי קשה, טכנולוגיסטים פורעי חוק, קבוצת "מירורשיידס" (המשקפיים בעלות עדשות המראה) ועוד. את כולם החליף השם "סייברפאנק". התנועה אימצה לעצמה כסמל את משקפי השמש בעלות עדשות המראה (אהובות במיוחד על מחסלים למיניהם). למה דווקא? העיניים הן כידוע ראי הנפש, והמשקפיים שמסתירות את העיניים מסתירות בין היתר את "טירופו" של המרכיב אותן, אך גם האופנוען, גם הרוקיסט וגם השוטר השתמשו בהן (רצוי בכרום ובשחור מט) כבסמל סטטוס, או אם תרצו, כבסמל מזהה.

  

אז מה יש לנו בסייברפאנק?

 

נושאים חברתיים

 

1. פוסט-הומניזם

 

 

 שלטון האדם בעולם הולך ומתערער בעוד הטכנולוגיה והמכונה ממלאות תפקיד הולך וגדל, לפעמים עד כדי טשטוש הגבול.

 

 

הסייברפאנק מנתק בדרך כלל משיפוט המוסרי גלוי על השלכות התקדמות הטכנולוגית. זו מתוארת בדרך כלל ככוח מצוי בכל שיש לנצל אותו כי כבר אי אפשר לחמוק מפניו, או אפילו לנתב אותו. בסייברפאנק, ההבחנה האולטימטיבית בין האדם למכונה נראית בדרך כלל כמטושטשת.

הטכנולוגיה הופכת להיות דמוית אדם יותר ויותר, ובני אדם הופכיםלהיות דמויי מכונה יותר ויותר. הקצוות של התפתחות זו הם בינה מלאכותית, האנשה של טכנולוגיית המידע, והקיבורג, מיזוג של גוף אנושי ומכונה. מנטליות זו באה לידי ביטוי לעתים קרובות גם בסיפורת, למשל בשימוש במונחים ממדעי הטבע לתיאור תופעות חברתיות.

אם יצירת סייברפאנק עוסקת בהתעלות או באבולוציה האנושית, נושאים פופולאריים בספרות בידיונית של "הגל החדש", הדבר קורה תמיד באמצעות טכנולוגיה. 

2. פוסט-תעשייתיות

 פוסט-תעשייתיות פירושו שהחברה התעשייתית הופכת לחברת מידע, על כל הבעיות החברתיות הכרוכות בכך. מאזן הכוחות העולמי מוכרע ע"י השליטה במידע (רשתות המחשבים, לוויני התקשורת, האינטרנט).

המצרך העיקרי של חברה פוסט-תעשייתית שהסייברפאנק מתאר ​​הוא מידע. יכולת טכנולוגית, ולא כוח תעשייתי גולמי, הפכה לרכיב קריטי בייצור ולמדד החדש של השגשוג. המהפכה הובילה לעתים קרובות לארגון מחדש של יחסי הכוח העולמיים והפוליטיקה העולמית בתרחישי סייברפאנק.

הסייברפאנק היה הז'אנר הראשון במדע הבדיוני שנולד בחברת המידע, והדבר בא לידי ביטוי בבירור בעתיד הוא מציג. ענף הטכנולוגיה החשוב ביותר בסייברפאנק הוא טכנולוגיית המידע; מחשבים וכל היישומים האפשריים שלהם. אולי את מושג הסייברפאנק המפורסם ביותר, המוכר היטב גם מחוץ לתרבות מדע בדיוני, הוא רשת המידע העולמית והמציאות המדומה המכונה "סייברספייס".

הסייברספייס הוא ביתו של אחד הסמלים החשובים ביותר של הסייברפאנק, ההאקר, שמשתמש במיומנויות המחשב שלו כדי לגנוב לחשוף מידע יקר ערך.

 

3. פוסט-לאומיות

 

 

 

 

 בעולם הסייברפאנק הגבולות הלאומיים הולכים ומתפוררים ומדינות הלאום מאבדות מחשיבותן. עקב כך מתרחש תהליך של התפרקות ליחידות תת-תרבותיות קטנות או התגבשות של תרבות צריכה ותקשורת המונים ("הכפר הגלובלי").

.

 

 

הכוח מתרכז בידי תאגידי-העל, ולא בידי ממשלות, חזקות ככל שתהיינה לעתים קרובות התאגיד הוא הכוח המניע מאחורי סיפור סייברפאנק. בין התאגידים בעלי החשיבות המרכזית ניתן למצוא את טסייר-אשפול ב"נוירומאנסר", טיירל ב"בלייד ראנר", ומערכות סייברדיין בסידרת "שליחות קטלנית". 

 

 "רובוקופ" של פול ורהובן הוא דוגמת סייברפאנק טיפוסית לרדיפה חסרת אחריות אחרי אינטרסים תאגידיים. ראי עניין של חברות. אומני מוצרי צריכה היא חברה רב לאומית שבסיסה בדטרויט הלוקחת חלק במגוון רחב של ייצור ושירותים. הפשע משתולל בשיקגו ו"אומני" הצליחה לקנות את זכויות שיטור ממשרד המשפטים המותש. לא ידיעת הציבור, מנהלי אומני נתנו חסות לגל פשיעה מתוקשר עם אנשי הקשר שלהם בפשע המאורגן כדי להשפיע על דעת הקהל לטובת בניית מרכז עסקי חדש ונקי מפשע. הפרויקט האדיר היה מעניק ל"אומני" ולחברות הבת שלה מונופול על הנדל"ן בעיר. ברמת הרחוב קיימות קבוצות שוליות של מורדים המסרבים להיכנע לחוקי התאגידים. בדרך כלל לא איכפת למורדים האלה מי הוא האדם שמאחורי התאגיד, גם אם כאמור זהותו ידועה במופגן. הם לא רוצים לחשוף את האדם, הם רוצים להשמיד את התאגיד. בדיני תאגידים יש הליך משפטי, "הרמת מסך ההתאגדות", שנועד למנוע בדיוק מצב כזה שבו יחיד או קבוצה קטנה מסתתרים מאחורי תאגיד ענק וחסר פנים וכך הם מתחמקים מנשיאה באחריות לתוצאות פעולותיו של התאגיד. סרט שבו מתוארת דרך אחת, אם כי קצת יותר מדי עקובה מדם, להגיע אל הפנים שמאחורי התאגיד הוא "פייבאק" של מל גיבסון, שאמנם אינו סרט מד"ב, אבל הוא מראה כיצד פושע קטן מפלס את דרכו בסולם הדרגות של התאגיד (ומשאיר מאחוריו שובל של גופות) עד שהוא מגיע אל הבוס הגדול... ראה כאן. 

נושאים טכנולוגיים

הטכנולוגיה היא כמובן חלק בלתי נפרד מעולם הסייברפאנק. להלן סקירה קצרה של חלק מהתחומים הטכנולוגיים ששייכים לעולם הסייברפאנק: 

1. בינה מלאכותית    

2. חיים מלאכותיים    

3. מחשבים  

המחשבים והצעצועים הממוחשבים שאנו נושאים אתנו לכל מקום (בכיס, על הגוף, בתוך הגוף...); הפכו כבר לחלק בלתי נפרד מאתנו. סוף התהליך יהיה כנראה נאנוטכנולוגיה. 

4. סייברספייס (ה"מטריקס") 

מונח שהומצא ע"י ויליאם גיבסון ב"נוירומאנסר". 

5. רובוטים וקיבורגים  

קיבורגים – סימביוזה בין אדם לצמכונה 

6. האינטרנט 

לפי חזונו של דאגלס אדאמס:  

הסופר דאגלס אדמס, שנפטר במפתיע בשנת 2001 בגיל 49 בלבד, אמר: "בעבר, סופרים נהגו לכתוב כמה שורות ואז להסתכל קצת דרך החלון, לכתוב עוד קצת ולבהות עוד. המחשבים והרשת איחדו את שתי הפעולות הללו, כיוון שעכשיו המכשיר שעליו אתה כותב והחלון שבעדו אתה מסתכל הם אותו הדבר".  

עד היום יש כאלה שרואים את הרעיון שבבסיס "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" כסמל למה שהאינטרנט אמור באמת להיות; שליחים של בית הוצאה לאור משוטטים ברחבי היקום, מעדכנים את המדריך ללא הרף, ומעמידים את התוכן הרב שנאסף בו לרשות המטיילים המבולבלים ביקום. אם נחליף את המילים "מטיילים" ב"גולשים" ו"יקום" ב"סייברספייס", נקבל את תמצית מהותה של רשת האינטרנט. 

לפי חזונו של ארתור סי. קלארק

קלארק חזה את השימוש באינטרנט ובמיחשוב בכלל ככלי לאיסוף ולהפצה של חדשות, אך לא מעבר לזה, כפי שמעידים הציטוטים הבאים מתוך התרגום העברי של הספר "2001": 

"שפע דברים היו בידו להעסיק עצמו בזמן שעמד לרשותו, אפילו לא היה עושה דבר אלא יושב וקורא, כאשר נלאה מן הדוחות הרשמיים, התזכורות ורשימות הפרוטוקולים, היה מחבר את מכשיר-החדשות שלו אל התקע ומקבל זרם מידע מעודכן ממרכז-חדשות על האדמה. בזה אחר זה היה מעלה את העיתונים האלקטרוניים החשובים ביותר של העולם; הוא ידע את צופניהם של החשובים ביותר בעל-פה, ולא היה צריך להיוועץ ברשימה שהודפסה על גב פנקסו, הוא לחץ על גב כפתור הזיכרון לטווח קצר של יחידת ראשי-הפרקים, העלה את העמוד הראשון והחזיק בו, סקר במהירות את הכותרות וציין לעצמו את הפריטים שעניינוהו. לכל אחד מהם צורף קטע משלו, שהתייחס לנושא. כאשר בחר בו, היה המלבן בגודל בול-דואר מתרחב עד אשר מילא היטב את המסך, ופלויד יכול לקרוא בו בנוחות. בסיימו, היה חוזר ומעלה על המסך את העמוד השלם ובוחר נושא חדש לבדיקה מפורטת.  

פלויד תהה לפעמים אם מכשיר החדשות והטכנולוגיה המדהימה הניצבת מאחוריו הינו המילה האחרונה במסעו של האדם בביקוש אחר תקשורת מושלמת. הנה הוא כאן. הרחק בחלל. מתרחק מכדור-הארץ במהירות אלפי ק"מ לשעה. ועם זאת יכול הוא, תוך אלפיות שנייה, לראות כותרותיו של כל עיתון אשר חפץ. (עצם המילה "עיתון" כמובן, הייתה אנכרוניזם מן התקופה האלקטרונית, הכתוב עודכן אוטומטית מדי שעה. אפילו אם קראת את הגירסאות בשפה האנגלית בלבד, יכולת לבלות תקופת-חיים שלמה בקליטת הזרם המשתנה בהתמדה של אינפורמציה מלווייני החדשות, ותו לא. קשה לדמות כיצד ניתן לשפר את השיטה או להפכה נוחה יותר, אך במוקדם או במאוחר, שיער פלויד, תוחלף שיטה זו במשהו שלא ניתן להעלותו על הדעת, כשם שגוטנברג או קקסטון לא יכלו להעלות בדעתם משהו כמו מכשיר-החדשות."

הייתה גם מחשבה אחרת, אותה העלתה תמיד סקירת הכותרות התוכן תפל, בלתי-חשוב ומדכא יותר. תאונות, פשעים, אסונות-טבע ואסונות עדיין עניינן העיקרי של מיליוני המילים אשר הותזו אל החלל. בכל זאת, פלויד תהה אם אמנם דבר זה רע הוא בעיקרו; עיתוני אוטופיה, החליט לפני זמן רב, יהיו משעממים עד מוות." 

וכאשר ד"ר פלויד מגיע לירח: 

"לאחר הליכה קצרה במנהרה עמוסת צינורות וכבלים, שהלם פעימות קצובות מהדהד בה חלולות, הגיעו לשטח פעיל, ופלויד מצא עצמו שוב בסביבה המוכרת של מכונות כתיבה, מחשבים משרדיים, נערות עוזרות, לוחות הודעות וטלפונים מצלצלים." 

7. נאנוטכנולוגיה

 

נאנוטכנולוגיה באמצעות ייצור מולקולרי 

8. ממשק עצבי – ממשק עצבי ישיר בין המוח לבין המחשב 

זהו רק שיאה של השתלטות הטכנולוגיה על הגוף, שבאה לידי ביטוי גם בתותבות, השתלות, ניתוחים קוסמטיים, שינויים גנטיים ונוירוכימיה - תהליך שסופו (יש אומרים, הבלתי נמנע) הוא הבינה המלאכותית. 

9. רובוטים 

מכונות שעושות דברים למעננו. 

10. תוכנה 

התוכנה של הסייברפאנק

 

11. מחשבים בכל 

מחשבים בכל, גם על הגוף 

12. מציאות וירטואלית  

מציאות וירטואלית 

סייברפאנק בקולנוע ובטלוויזיה

 לפניכם סקירה קצרה של יותר מ-20 שנות סייברפאנק בקולנוע, כפי שהיא מופיעה באתר של ר. טאלסוריאן, חברה המתמחית בעיצוב משחקי תפקידים הלקוחים מהעולם האפל של הסייברפאנק. על כל סרט שנבחר יש כמובן כמה שבולטים בחסרונם (ולחלקם אתייחס בהמשך), אבל אין ספק בכך שהסרטים האלה אכן מייצגים נאמנה את הז'אנר. ברשימה כלולות גם כמה סדרות טלוויזיה בולטות השייכות לז'אנר והיא מסודרת בסדר כרונולוגי. 

בריחה מניו יורק, ה

(1981)

 

בריחה מניו יורק, ה

 

סרט שאמנם נעשה בשנת 1981, אבל מתרחש בשנת 1999. כנראה בשנת 1981 עוד לא חלמו אפילו על באג 2000... ראה גם:  Chapter 1: Lasciate ogni Speranza Voi ch'entrate

 

בלייד ראנר

(1982)

 

בלייד ראנר

 

"בלייד ראנר" הוא סרט סייברפאנק בבימויו של רידלי סקוט. הוא נתן למד"ב הסייברפאנקי את ייצוגו החזותי, והפך גם ל"סרט הסייברפאנק המוחלט". הסרט מבוסס על ספרו של פיליפ ק' דיק, "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות". את התסריט ניתן למצוא כאן.

"בלייד ראנר" הוא לא סרט מד"ב מסורתי, אלא דרמה נוגעת ללב על ערך החיים וחשיבות המיצוי של מה שיש. אחד הנושאים הבולטים ביותר בסרט הוא השאלה מה חשוב יותר - בני אדם חסרי רגשות, או מכונות בעלות רגשות? הסרט אינו נותן תשובה - הוא רק פוקח את עינינו וגורם לנו להיות מודעים לכך שעלינו להיות אסירי תודה על שאנו בחיים. כמו כן הוא מעלה את השאלות מה פירוש להיות אנושי, ולמה החיים כה יקרים.

תקציר: לוס אנג'לס, 2019: ריק דקארד הוא "בלייד ראנר", איש משטרה עתידני שצד ומחסל "רפליקנטים", בני אדם שנוצרו באופן מלאכותי. הרפליקנטים שימשו לשירות במושבות מחוץ לכדור הארץ, אבל היו בעלי משך חיים קבוע מראש. הם הוצאו אל מחוץ לחוק לאחר מרד עקוב מדם במושבה מחוץ לכדור הארץ, והם מיועדים לחיסול במקום. האובססיה של האדם ליצור יצור שווה לו פגעה בו כבומרנג. דקארד רוצה לפרוש מהמשטרה, אבל הוא נאלץ לחזור כאשר 5 "עורות", כינוי בסלנג לרפליקנטים, חוטפים ספינה וחוזרים לכדור הארץ, והעיר שדקארד צריך לחפש בה את טרפו היא חזון ענק, פרוש למרחקים, ועגום של העתיד. ראה גם:  Chapter 2: Like Tears in Rain

 

טרון

 (1983)

 

טרון

 

אחד הסרטים הראשונים שניסו לתאר מציאות וירטואלית הוא "טרון" הזכור לטוב, אולי סרט הסייברפאנק הראשון שנעשה עוד לפני שהמונח עצמו נולד.

סרט ההמשך "טרון: המורשת" נכשל (על אף הטכנולוגיה שאפשרה להצעיר את ג'ף ברידג'ס לגילו בסרט המקורי). ראה גם:  Chapter 3: Who's Your User

 

וידאודרום

 (1984)

 

וידאודרום

 

 

 

ראה גם:  Chapter 4: Long Live the New Flesh

 

שליחות קטלנית

 (1985)

 

שליחות קטלנית

 

להרחבה הקישו כאן. ראה גם:  Chapter 5: I'll Be Back

 

מקס הדרום

 (1986)

 

מקס הדרום

 

סידרת הטלוויזיה הראשונה שעסקה במובהק בסייברפאנק והיוותה חידוש נועז ומרענן מבחינה זו; היחידה שהתקרבת אליה הייתה "מלאך אפל".

בעתיד פוסט אפוקליפטי שבו מקלטי טלוויזיה חשובים יותר ממזון, הרייטינג בטלוויזיה הוא המטבע החשוב של האומה. שיטה חדשה למניעת זפזוף מתגלה כמזיקה משהו במיוחד למכורים לצפייה בטלוויזיה. האולפן הבכיר מתחיל לדאוג: צופים מתים פירושו רייטינג נמוך. אדיסון קרטר, כתב חדשות בכיר, נשלח לברר פרטים נוספים. לאחר תאונת אופנוע, מוחו משומר ע"י ילד-הפלא ברייס והופך לאני האחר, החכמולוג, המיוצר ע"י מחשב: מקס הדרום, שמצליח להעלות את הרייטינג מעל לזה של כל המנחים החיים עד כה. סרט טלוויזיה עבר מאוחר יותר עיבוד מחדש (לגירסה מצונזרת), בתור הפרק הראשון של הסידרה. ראה גם:  Chapter 6: 20 Minutes Into the Future

 

מקס הזועם וכיפת הרעם

 (1987)

 

מקס הזועם וכיפת הרעם

 

עוד גיבור בודד שמגיע חסר כל משום מקום, מרסק את התאגיד המושחת (הפעם בלי להרוג את העומדת בראשו) ונעלם כלעומת שבא. ראה גם:  Chapter 7: Two Men Enter, One Man Leaves

 

רובוקופ

 (1987)

 

רובוקופ

 

דטרויט - בעתיד- שורצת פשע, ומנוהלת על ידי תאגיד ענק. התאגיד פיתח רובוט ענק ללחימה פשע, שלמרבה הצער מתפתחת בו תקלה מסוכנת למדי. החברה מחפשת דרך להתחבב מחדש על הציבור כאשר שוטר בשם אלכס מרפי נרצח על ידי כנופיית רחוב. גופו של מרפי משוקם בתוך מעטפת פלדה הזוכה לשם רובוקופ.

השוואה עם קיבורג אחר, שוורצנגר; על החיפוש הנואש של הקיבורג אחר האנושיות (אדם-מכונה-אדם לעומת מכונה-אדם), ויש גם אלמנטים שמזכירים את "האיש השווה מיליונים"...) ראה גם:  Chapter 8: I'll Buy That For A Dollar!

 

טורף, ה

(1988)

 

טורף, ה

 

גיבור לעומת אנטי-גיבור

 

ראה גם:  Chapter 9: If It Bleeds, We Can Kill It

 

באטמן

 (1989)

 

באטמן

 

בניגוד ל"ג'ונסון הלוחמת בדרכים" ו"מכונת תופת" (שיצאו באותה שנה) מדובר לא במכונה אלא באדם אנושי לכל דבר שמחפש את מקומו בעולם התאגידי, הטכנולוגי והאפל יותר ויותר (פשע+הון+שלטון) שמאיים לבלוע אותו; בניגוד למטרופוליס של סופרמן, שהיא קניון שטוף אור של פלדה וזכוכית שסופרמן יכול להתעופף ללא הפרעה בין מגדליו, גותאם סיטי של באטמן היא ההיפך הגמור, עיר קודרת ואפלה כיאה לגיבור שחי בצללים ומגיח מהם רק כדי להיאבק ברשעים התורנים. ראה גם:  Chapter 10: Where Does He Get Those Wonderful Toys?

 

ניקיטה

 (1990)

 

ההתייחסות כאן היא ל"ניקיטה" המקורי של לוק בסון בכיכוב אן פאריו, לא לסרט האמריקני בכיכוב ברידג'ט פונדה, לא לסידרת הטלוויזיה בכיכוב פיטה וילסון וגם לא לסידרה החדשה בכיכוב מגי קיו.

ניקיטה ושני ידידיה הניהיליסטים מבצעים שוד ורצח תחת השפעת סמים. אחרי משפטה היא לא מוצאת להורג ולא נלקחת לכלא, אלא לבית ספר לסוכנים מיוחדים. שם נאמר לה שניקיטה חדלה להתקיים ושהיא תוכשר לשלם את חובה לחברה כמרגלת/מתנקשת.

עוד רובוטית שיוצאת למסע נואש בדרך חזרה אל האנושיות בעולם שהוא קר, מנוכר, עוין ובעיקר אפור... ראה גם:  Chapter 11: Mister, Is This Heaven Here Or Not?

 

שליחות קטלנית 2: יום הדין

 (1991)

 

שליחות קטלנית 2: יום הדין

 

המפגש עם בן העשרה המרדן כחלק מהמסע בחזרה אל האנושיות.

להרחבה הקישו כאן. ראה גם:  Chapter 12: There Is No Fate But What We Make

 

סניקרס

 (1992)

 

סניקרס

 

לעומת "הרשת" כסרט האקרים ראה גם:  Chapter 13: Too Many Secrets

 

נמסיס

 (1993)

 

נמסיס

 

אוליבייה גרונר כז'אן-קלוד ואן-דאם לעניים ראה גם:  Chapter 14: You're Not the Maid, Are You?

 

דקלים פראיים

 (1993)

 

 דקלים פראיים

 

בלוס אנג'לס בעתיד הלא כל כך רחוק הארי וייקוף מתמנה לנשיא של אולפן טלוויזיה גדול. הוא מתמודד עם טכנולוגיה חדשה ושמה "המציאות החדשה", שבאמצעותה מקרינים תמונות תלת-ממדיות מונפשות בכל סלון בעולם. הארי מגיע לשיא הקריירה שלו באולפן הזה אבל נלכד ברשת של תככים, בגידה ורצח. מתחיל משחק של חיים ומוות...

הבמאי אוליבר סטון גילם את עצמו בסידרה זו. ראה גם: 

 

 

עורב, ה

 (1994)

 

עורב, ה

 

ההתייחסות היא רק לסרט הראשון בסידרה, בכיכובו של ג'ייסון לי ז"ל. ראה גם:  Chapter 16: It Can't Rain All The Time

 

ליאון

 (1994)

 

ליאון סרט שני ברשימה של לוק בסון, שעשה כידוע גם את "האלמנט החמישי". תרחיש "לוליטה"; על מבוגרים וקטינות בסייברפאנק- כמו דלילה שגזזה את מחלפותיו של שמשון, הילדה הקטנה ממיטה על גיבורנו את חורבנו... ראה גם:  Chapter 15: No Women, No Kids

 

עיר הילדים האבודים

 (1995)

 

עיר הילדים האבודים 

 

מוסיקה של אנג'לו באדלמנטה ("טווין פיקס") ראה גם:  Chapter 18: You're Born In The Gutter, You End Up In The Port

 

ימים מוזרים

(1995)

 

ימים מוזרים

 

אזהרה מפני הווה קרוב שמיד יהפוך לעתיד ראה גם:  Chapter 17: Calm Down Baby, This Is What I Do

 

עורב: עיר המלאכים, ה

 (1996)

 

עורב: עיר המלאכים, ה

 

הסרט השלישי בסידרה, בכיכובו של וינסנט פרז ראה גם:  Chapter 20: Do You Know How To Die?

 

בריחה מלוס אנג'לס, ה

 (1996)

 

בריחה מלוס אנג'לס, ה

 

בגיליון ספטמבר 2001 של כתב העת Popular Mechanics פורסמה כתבה המזהירה מפני הקלות המדהימה שבה ניתן לבנות ולהפעיל פצצת א"מ, כזו שהפעיל סנייק פליסקן בסוף הסרט. ניתן לקרוא אותה גם כאן. מחבר הכתבה, ג'ים וילסון, מעריך שמתקן כזה יגרום לנסיגה של 200 שנים לאחור בציוויליזציה שלנו, במחיר הפעוט והשווה לכל נפש של 400 דולר... אז למה זה לא קרה עד עכשיו? למחבר אין תשובה לשאלה זו, אבל זו רק עוד דוגמה למהירות המדהימה שבה המד"ב הופך למדע ולמציאות. ראה גם:  Chapter 19: Welcome to the Human Race

 

עיר אפלה

 (1998)

 

עיר אפלה

 

 

 

ראה גם:  Chapter 21: I Don't Think The Sun Even Exists...

 

מטריקס

 (1999)

 

מטריקס

 

(אמנם רק הסרט הראשון נזכר כאן, אבל מובן שההתייחסות היא לכל הסידרה).

בני האדם בנו מכונות נבונות יותר ויותר שבהדרגה השתלטו עליהם עד שכולם הוכנסו למטריקס כדי לשמש כמקור אנרגיה זול ומצוי למכונות. רק קומץ בני אדם הצליחו לברוח ולהשתחרר מהתלות במכונות (שכפי שמתברר בהמשך היא סימביוטית), והם מתבצרים בעיר האנושית האחרונה, ציון, ובכל דור ודור קם האחד שמתייצב בראשם ומנהיג אותם לעוד מלחמה נגד המכונות - כן, שבע פעמים תיפול ציון וקמה... האם יש סיכוי לדו קיום בין בני האדם לבין המכונות? האם יש סיכוי לשים קץ למלחמה אחת ולתמיד?

להרחבה הקישו כאן. ראה גם:  Chapter 22: I Know Kung Fu

 

בלתי שביר

 (2000)

 

בלתי שביר

 

אחרי שיצא מתאונת רכבת כניצול יחיד וללא שריטה, אדם בן תמותה לכאורה (דייוויד-דויד) יוצא למסע של גילוי עצמי בדרך שתוביל להפיכתו לגיבור על היוצא להילחם ברשע (אלייג'ה=אליהו). ראה גם:  Chapter 23: They Call Me Mr. Glass

 

אחד, ה

(2001)

 

אחד, ה

 

מסתבר שבכלל לא קל להיות "האחד", ובעולם המד"ב על אחת כמה וכמה. ביקום של "בבילון 5", אנו עוסקים בחיפוש אחרי "האחד", או לפי אמונת המינבארים, "האחד שלא היה" (סינקלייר-ואלן); ביקום של מב"כ-ח"ע, קפטן סיסקו נבחר להיות ה"אחד"; "איש הנצח" מכריז על עצמו כ"האחד", ומיד קמים עליו כל ה"אחדים" האחרים לחסלו. ב"מטריקס", ניו מוכתר כ"האחד", ומיד נאלץ להימלט על נפשו מפני הסוכנים סמית ועושי דבריו. ב"מלחמת הכוכבים" אנאקין סקייווקר נחשב ל"אחד" שישיב את האיזון לכוח, וכולנו יודעים מה קרה לו (ואולי זו הסיבה לכך שבנו לוק לא היה "אחד", כי כזכור הייתה עוד "אחת", אחותו התאומה לאיה). והדוגמאות עוד רבות...

גם גורלו של גיבור הסרט הזה אינו שונה מגורלם. וכל כך למה? כי בעולם הדיגיטלי, הבנוי על "אחד" ו"אפס", על כל "אחד" יש "אפסים" רבים שרודפים אותו ומנסים להשמידו... ראה גם:  Chapter 24: I Will Be the One

 

שיווי משקל

 (2002)

 

שיווי משקל

 

סרט זה אמנם אינו נזכר באתר של ר. טלסוריאן, אבל החלטתי בכל זאת להכניסו לרשימה כי לדעתי ולפי כל הקריטריונים, הוא שייך לז'אנר הסייברפאנק. ראה גם: 

 

 

עתיד אלקטרוני

(2009)

 

עתיד אלקטרוני

 

סרט זה אמנם אינו נזכר באתר של ר. טלסוריאן, אבל החלטתי בכל זאת להכניסו לרשימה כי לדעתי ולפי כל הקריטריונים, הוא שייך לז'אנר הסייברפאנק. ראה גם: 

 

 

מחליפים, ב

 (2010)

 

מחליפים, ב

 

סרט זה אמנם אינו נזכר באתר של ר. טלסוריאן, אבל החלטתי בכל זאת להכניסו לרשימה כי לדעתי ולפי כל הקריטריונים, הוא שייך לז'אנר הסייברפאנק. ראה גם: 

 

 

סייברפאנק בספרות

 נוירומאנסר/ויליאם גיבסון ב"נוירומאנסר" יש תיאורים שהועתקו כמעט מילה במילה לסרטים כגון בלייד ראנר, הבריחה מנ"י, הבריחה מל"א, ג'וני מנמוניק (שלמעשה נולד בספר הזה) וכמובן המטריקס. ותקראו את קטע הסיום הזה (תרגום שלי): "ולילה אחד באוקטובר, אחרי שפילס לעצמו דרך מבעד לשכבות הארגמניות של רשות הביקוע של החוף המזרחי, הוא ראה שלוש דמויות, זעירות, בלתי אפשריות, שעמד בקצה אחת ממדרגות הנתונים הרחבות. קטנות ככל שהיו, הוא הצליח להבחין בחיוך של הילד, בחניכיו הוורודים שלו, בנצנוץ העיניים האפורות הארוכות שהיו של ריביירה. לינדה עדיין לבשה את המקטורן שלו, היא נופפה בידה כשעבר. אבל הדמות השלישית, קרוב אליה מאחור, זרועו על כתפיה, היה הוא עצמו." ותגידו אם זה לא מזכיר לכם את תמונת הפרידה של לוק מיודה, אנאקין ואובי-ואן בסוף "מלחמת הכוכבים"... אגב, ויליאם גיבסון כתב יחד עם טום מאדוקס תסריטים לשני פרקים של הסידרה "תיקים באפלה",First Person Shooter ו-Kill Switch, שניהם עוסקים בעימות בין העולם הווירטואלי לבין עולם המציאות. ראו גם את יצירותיהם האחרות של ברוס סטרלינג, רודי רוקר, ג'ון שירלי ולואיס שיינר. 

סיכום

 על אף כל המאמצים, טרם נמצאה הגדרה מוסכמת למונח "סייברפאנק". יש מבקרים הרואים בו לא יותר מאמצעי שיווק מלאכותי, בעוד אחרים טוענים שהסייברפאנק בלתי ניתן להגדרה מעצם טבעו. מי מהם צודק? תחליטו אתם... ואיזה עתיד צפוי לסייברפאנק? לא ידוע. האחידות והגיבוש של קבוצת האבות המייסדים הולכת ומתערערת כשכל אחד מחבריה מנסה לפרוץ לכיוון שונה ועצמאי, אך איש מהם אינו מתנתק מהקשר אל העבר והמסורת של המד"ב.  אגב, כפי שיודעים לציין את תאריך הולדתו של הסייברפאנק, יש היודעים גם לציין את תאריך "מותו" - בשנת 1999, עם יציאתו של הסרט "ג'וני מנמוניק"... לקריאה נוספת:

 http://www.hatii.arts.gla.ac.uk/MultimediaStudentProjects/00-01/00036 37k/project/html/default.htm

http://project.cyberpunk.ru/idb/technology.html