מלחמה ושלום: אורסון סקוט קארד והיקום של אנדר

מבוא

אורסון סקוט קארד, שכידוע בא מרקע של חינוך, מקדיש בסידרת "אנדר" מקום רב לתיאור העולם מנקודת מבטם של ילדים (ובוגרים צעירים), ומסתבר שהתמונה איננה ורודה כלל וכלל.

1. הרקע

2. מיתולוגיה והיסטוריה

א. "המיתוס שלפני המיתוס" - קיצור תולדות מלחמת הבאגים

מה אנחנו יודעים על מלחמת הבאגים? לא הרבה.

הפלישה הראשונה

הייתה רק למטרות גישוש

הפלישה השנייה

מאזר רקהאם השתתף במלחמה הראשונה וניצח, אבל כמעט במקרה; ליד שבתאי הוא הצליח להשמיד את מלכת הבאגים. כיוון שהבאגים הם בעלי תודעת כוורת, מוות למלכה פירושו מוות לכולם. התמרון ההחלטי הבלתי צפוי של מאזר רקהאם נתן לארץ את הזמן הדרוש להתאוששות אחרי הקרב הארוך והמתיש ולהתארגנות לקראת הפלישה השלישית.

הפלישה השלישית

אחרי סיומה הפתאומי של הפלישה השנייה, הכוח הבינ"ל שולח צי לתקוף את הבאגים. תודות לשכלולים במהירויות התקשורת והטיסה, יש לארץ 50 שנה למצוא קבוצה של מפקדים גאונים לפלישה השלישית. הם מקימים את בית הספר ללחימה, שבו מכשירים ילדים גאונים בני 6 להיות גנרלים מצטיינים. את המפקד הבכיר אמור לחנוך רקהאם עצמו. כדי להשאירו בחיים עד אז, הוא נשלח למסע יחסותי בחלל, עד שמגיעה שעתו לחזור ולהיות חונכו מורהו הרוחני של אנדר. בחמישים שנות המסע, אגב, הוא יזדקן ב-8 שנים בלבד...

ב. על מלחמה ושלום

ולנטיין ויגין (שכתבה כזכור בשם "דמוסתנס") פיתחה את הירארכיית הזרות, שנועדה להקל על המגעים בין האנושות לבין מינים אחרים (במקרה של תרחישי "מגע ראשון"?) ולמנוע הישנות מצבים של אי הבנה שעלולים להוביל להשמדת גזע. בספרהHistory of Wutan in Trondheim מתוארת ההירארכיה, המורכבת מארבע דרגות:

1. אוטלאנינג - זרים בני אותו מין ואותו עולם (=מאותה מדינה ומאותה תרבות); יש לשים לב שכוכבי הלכת (חוץ מכדור הארץ) ביקום של אורסון סקוט קארד מיושבים כל אחד ע"י קבוצה תרבותית ראשית אחת (טרונדהיים השוודית, לוזיטניה הפורטוגזית וכו'). במושגים שלנו, "אוטלאנינג" מקביל לזר בן אותה מדינה ואותה תרבות.

2. פראמלינג - זרים בני אותו מין, אבל מעולם אחר (למשל אדם שחי בכדור הארץ ואדם שחי בירח או במאדים, כמו אצל רוברט היינליין). במושגים שלנו "פראמלינג" מקביל לזר בן אומה אחרת או תרבות אחרת.

3. ראמן - זרים בני מינים אחרים שניתן לקיים אתם תקשורת ואף לחיות אתם בדו קיום בשלום (ב"מלחמת הכוכבים" האייווק והווקי, ב"מסע בין כוכבים" הוולקנים, ועוד).

4. וארלסה - זרים ממין אחר שאי אפשר לקיים אתם תקשורת או לחיות אתם בדו קיום בשלום. וירוס הדסקולדה כשלעצמו אולי לא היה תבוני מספיק כדי להיכלל בקבוצה זו, אבל הסברה הייתה שיוצריו, ה"דסקולדורים", הם התבוניים האמיתיים ובסוף רביעיית אנדר נקבע כי יידרשו שנים של מחקר כדי ליצור תקשורת כלשהי אתם. שיוכו של מין לקבוצה הזאת עלול להיות עילה ואף הצדקה להשמדתו.

באנציקלופדיה של ויקיפידיה נותנים כדוגמאות לקבוצה זו את החייזרים מ"הנוסע השמיני" ו"הטורף", אבל שוכחים לציין שב"הנוסע השמיני נגד הטורף" הטורף דווקא יצר תקשורת לא רעה עם ראש המשלחת האנושית, שניהם שיתפו פעולה בהשמדת המפלצת ואף הצילו זה את חיי זו כמה פעמים.

הנימוק לסיווג הזה הוא שכאשר מין מסווג כ"ראמן", תקשורת ופשרה הן חלופות בנות קיימא למלחמה, ואילו כאשר מין מסווג כ"וארלסה", יש זכות לצאת נגדו למלחמה של הגנה עצמית. אולם ההגדרות פתוחות לפרשנות, שכן גם החזרזירים וגם הבאגים היו מסווגים בשלבים מסוימים כ"ראמן" ובשלבים אחרים כ"וארלסה". השינוי בסיווג לא נבע משינוי במין המתואר, אלא משינוי בהבנתם של בני האדם את היצורים הללו. כדברי קארה, אחת הדמויות, "למיטב ידיעתי, בינה היא בינה. 'וארלסה' הוא פשוט המונח שוולנטיין המציאה ל'בינה שהחלטנו להרוג', ואילו 'ראמן' פירושו 'בינה שעדיין לא החלטנו להרוג" (תרגום שלי).

ג. על השימוש בפינוקיו בדיון על הרצון החופשי ועל החיים בסייברספייס

האם ניתן לראות בפינוקיו רובוט (או "יצור וירטואלי") שמחפש נואשות אחרי "גוף אנושי"? ואולי הוא לא מסתפק רק ב"גוף אנושי", והוא מחפש גם את ה"נשמה"? האם סבא ג'פטו בכלל רצה ילד אמיתי, או שמא היה מוכן בהחלט להסתפק בבובת עץ? המסקנה של קארד היא פשוטה - פינוקיו לעולם לא יזכה להיות ילד בשר ודם. להלן כמה ציטוטים בנושא (כל התרגומים שלי).

"פינוקיו היה טמבל שניסה להפוך לילד אמיתי. היה טוב לו הרבה יותר עם ראש עץ." (ג'יין)

הוא חייך, ואז נגע בתכשיט שבאוזנו. "זכרי, ג'יין מקשיבה, והיא מספרת לאנדר הכול."

ואנג-מו השתתקה, אבל לא מפני שהייתה נבוכה. פשוט לא היה לה מה לומר, ועל כן היא לא אמרה דבר.

"אז אני שאפתן, כי כך אנדר דימיין אותי. שאפתן ונבזה ואכזרי."

"אבל חשבתי שאתה לא עצמך," היא אמרה.

עיניו הבזיקו במרי. "נכון, אני לא." הוא הפנה את מבטו. "סליחה, ג'פטו, אבל אני לא יכול להיות ילד אמיתי, אין לי נשמה."

היא לא הבינה את השם שאמר, אבל הבינה את המילה "נשמה". "כל ילדותי נחשבתי למשרתת מטבעי, לחסרת נשמה. ואז יום אחד גילו שיש לי נשמה. בינתיים זה לא הסב לי אושר גדול במיוחד."

"אני לא מדבר על איזה רעיון דתי, אני מדבר על האיווה. אין לי כזאת. תזכרי מה קרה לגופו השבור של מירו כשהאיווה שלו נטשה אותו."

"אבל אתה לא מתמוטט, אז כנראה בכל זאת יש לך איווה."

"אדרבא", אמרה ואל הצעירה, "החלטנו שג'פטו לא יצר את פינוקיו כי רצה ילד אמיתי. הוא רצה בובה כל הזמן. הקטע של הילד האמיתי היה פשוט עצלנותו של ג'פטו. הוא בכל זאת רצה שהבובה תרקוד – הוא פשוט לא רצה להטריח את עצמו בהפעלת החוטים."

"את פינוקיו," אמר מירו. "ואנדר..."

"אחי לא ניסה ליצור אותך," אמרה ולנטיין המבוגרת. "והוא גם לא רוצה לשלוט בך."

"אני יודעת," לחשה ואל הצעירה. ולפתע היו דמעות בעיניה.

אנדר נדם לרגע, ואז החל לפנות אליה בסגנון מספר-הסיפורים שלו. "יש סיפור ישן על בונה בובות שמעולם לא היה לו בן. הוא בנה בובה שהייתה מציאותית כל כך עד שנראתה כמו ילד אמיתי, והוא היה מושיב את ילד העץ בחיקו ומדבר אליו ומעמיד פנים שזה בנו. הוא לא היה מטורף – הוא בכל זאת ידע שזו בובה – הוא קרא לה ראש סיכה. אבל יום אחד בא אל ונגע בבובה, וכשבונה הבורות דיבר אליו, ראש סיכה ענה.

בונה הבובות מעולם לא סיפר לאיש על כך. הוא החזיק את ילד העץ שלו בבית. אבל הוא הביא לילד כל סיפור שיכול היה לאסוף וחדשות על כל פלא עלי אדמות. ואז יום אחד, כשהיה בונה הבובות בדרכו הביתה מהרציף עם סיפורים על ארץ רחוקה שזה עתה התגלתה, הוא ראה שביתו עולה באש.

מיד הוא ניסה לרוץ לתוך הבית, בקריאות "בני, בני!" אבל שכניו עצרו אותו, באמרם, "השתגעת? אין לך בן!" הוא צפה בבית שנשרף עד עפר, וכשהכול נגמר הוא זינק לתוך ההריסות והתכסה באפר חם ומירר בבכי. הוא מיאן להתנחם. הוא סירב לבנות מחדש את חנותו. כששאלו אותו למה, הוא אמר שבנו מת. הוא התקיים מעבודות מזדמנות למען אנשים אחרים, והם ריחמו עליו כי היו בטוחים שהאש הוציאה אותו מדעתו. ואז, יום אחד, כעבור שלוש שנים, ילד יתום קטן ניגש אליו ומשך בשרוולו ואמר, "אבא, אין לך סיפור בשבילי?"

ג'יין חיכתה, אבל אנדר לא הוסיף לדבר.

"זה כל הסיפור?"

"לא די בכך?"

"גם לא זה," אמר מירו. "כי הכמרים אומרים שהאל ברא את נשמותינו, וזה פשוט מעמיד אותנו תחת שליטתו של מפעיל בובות אחר. אם האל יצר את רצוננו, כי אז הוא אחראי לכל בחירה שלנו. האל, הגנים שלנו, הסביבה שלנו, או איזה מתכנת מטומטם שמקיש קוד במסוף עתיק – לא ייתכן שרצון חופשי יתקיים אי פעם אם אנו כיחידים הננו התוצאה של גורם חיצוני כלשהו."

"אם כן... כזכור לי, התשובה הפילוסופית הרשמית היא שרצון חופשי אינו קיים. רק האשלייה של רצון חופשי, כי הגורמים להתנהגותנו מורכבים כל כך שאיננו יכולים להתחקות על עקבותיהם. אם יש שורה של אבני דומינו שמפילות זו את זו אחת-אחת, תמיד אפשר להגיד, תראו, אבן הדומינו הזאת נפלה כי זאת דחפה אותה. אבל כשיש מספר אינסופי של אבני דומינו שאפשר להתחקות אחריהן למספר אינסופי של כיוונים, לעולם אי אפשר לגלות איפה מתחילה השרשרת הסיבתית. אז חושבים, אבן הדומינו הזאת נפלה כי היא רצתה."

"שטויות," אמר מירו.

3. חברה

לא כל כך ברור לי למה חברה שמתכוננת למלחמה מנהיגה הגבלות ילודה חמורות כל כך, ולאו דווקא מטעמים של מניעת פיצוץ אוכלוסין, עד שנדרש אישור מיוחד להביא ילד שלישי לעולם. לכאורה הייתה מתבקשת מדיניות הפוכה בדיוק של עידוד ילודה נמרץ, אלא אם כן יוצאים מנקודת ההנחה שהמלחמה ממילא מתנהלת בכלים וירטואליים וטכנולוגיים ועל כן אין צורך בבני אדם שישמשו כחיילים, אלא רק ביחידי הסגולה שיוכלו להפעיל את כלי המלחמה...

א. הצוותים כמיקרוקוסמוס של החברה

ב. מעמד האישה

ביקום של אנדר אין אפלייה חריגה כלפי נשים. שלוש הדמויות הנשיות העיקריות בחיין של אנדר הן:

אמו של אנדר

חסרת כל חשיבות

אחותו ולנטיין

עזר כנגדו בתקופות קשות, אם לא "האישה שאתו", לפחות "האישה שמאחוריו"

אשתו נוביניה

לאנדר היה מה שניתן לכנות רק יחסים אפלטוניים עם נשים עד שנשא לאישה את נוביניה

ג. היחס לחריג החברתי

ד. הומוסקסואליות ולסביות

ה. יחסים בין-גזעיים

4. צורות המשטר

בסידרת אנדר אנו מוצאים שלוש צורות משטר עיקריות:

1. ההגמוניה

ההגמוניה מתוארת כשילוב עתידני של האח הגדול של "1984" והצורה הנוכחית של הרפובליקניזם האמריקני. לאחר אירועי הפלישה הראשונה (לפני "המשחק של אנדר"), העולם מאוחד נגד הבאגים בברית המכונה ההגמוניה. היא היא הייתה מורכבת משלושה משרדים: ההגמון, האסטרטג? והפולימארך, אולם להגמוניה היו כוח והשפעה רק כל עוד הבאגים היוו איום. אחרי תום הפלישה השלישית, ההגמוניה איבדה מכוחה כאשר גושי כוח שונים בכדור הארץ החלו להיאבק על השפעה ושטחים. חמישה ימים לאחר הקרב הסופי של אנדר פרצה "מלחמת הליגה", אשר הסתיימה בסופו של דבר על ידי "הצעת לוק", שכתב פיטר ויגין.

2. הקונגרס הבין-כוכבי

הממשלת בין-כוכבית המכונה הקונגרס הבין-כוכבי היא ממשלה בין-כוכבית בידיונית המתוארת ב"הדובר למתים" ובהמשכיו. היא הוקמה 1180 שנה לאחר השמדת הגזע של אנדר ב"המשחק של אנדר". היא כוננה את לוח השנה המבוסס על כינון הקונגרס. הקונגרס הבין-כוכבי הוקם זמן מה אחרי יישוב מאה העולמות, בטווח הזמן שבין "אנדר בגלות" ל"הדובר למתים". בסידרה מדובר בממשלה שהיא מעצמת-על בין-כוכבית בעלת שורשים אמריקניים, שהפכה לשחקן העיקרי באירועי "הדובר למתים". היא מורכבת מיושבי-ראש המצביעים בנושאים שונים, כגון הדמוקרטיה. היא שלטה ע"י שליטה ב-ansible. קבוצות שונות (דתיות, לאומיות, עדתיות, וכו') קיבלו היתרים לפתח מושבות ולמשול בהתאם למערכת האמונות שלהם בתנאי שיצייתו לחוקי הקונגרס.

הקונגרס הבין-כוכבי שולט בהתאם לקוד הבין-כוכבי. ידוע שהוא מוסמך להנפיק ולשלול את כתבי הזכויות של ממשלות כוכבי הלכת. הקונגרס הבין-כוכבי מחזיק גם ברמה מסוימת של שליטה ברשת ansible, עד לגילויה של ג'יין, הם האמינו ששליטתם מוחלטת. ב"הדובר למתים", הקונגרס הבין-כוכבי מצהיר שכוכב הלכת לוזיטניה הוא מורד, מבטלת את כתב הזכויות שלו, ומפנה את כל המסמכים מכוכב לכת זה.כן הוא מורה לשני קסנולוגים לנסוע לכוכב הלכת הקרוב ביותר לעמוד לדין על פשעיהם.

האמונה המרכזית של הקונגרס הבין-כוכבי היא בהישרדות מין האנושי. כאשר הם לומדים על הסכנה הנשקפת מהדסקולדה, גובאווה אקימבו, מנהיג הקונגרס הבין-כוכבי, אומר, "אני רוצה לוודא שהאחרים הם שייעלמו" הם מורים על השמדת כוכב הלכת בטענה שהישרדות של המין האנושי קודמת להישרדות החזרזירים.

כאשר הבישוף פרגרינו מורה לצאן מרעיתו לא לדבר עם "הדובר" ולא להשיב לו, אנדר (אנדרו וויגין) מאיים לעתור לקבלת מעמד של אינקוויזיטור. אם כוכב הלכת יימצא אשם ברדיפה דתית, כי אז רישיון הקתולית-בלבד שלו יישלל, מה שיאפשר לקונגרס הבין-כוכבי לפנות מכוכב הלכת די אנשים כדי לאפשר עירוב פתאומית של דת ותרבות כך שיהיה הוגן לכולם.

דוגמא נוספת ליכולת זו לשלוט בעם אנו רואים ב"קסנוסייד" וב"ילדי המחשבה" בעולם ה"נתיב". ה"נתיב" הוא עולם כל-סיני בעל דת ייחודית משלו. הכניסה לזרים אסורה, ותושבי כוכב הלכת אינם מורשים לעזוב מחשש שיכעיס את ה"אלים" או יסגירו את סודם הכמוס. האן פיי טסו נחשב לאדם היחיד בכוכב הלכת המסוגל להסתיר את דוברי-האל מפני זרים, ולכן רואים בו את "אלוהי הנתיב" לעתיד, מה שמרמז על היותו שומר אלוהי כלשהו.

הקונגרס הבין-כוכבי טמן ידיו עמוק בפרויקט הזה, אחרי שערך במספר אנשים שינויים גנטיים סודיים שנתנו להם רמת משכל גבוהה, וגם תסמינים קיצוניים של הפרעה אובססיבית-כפייתית. אנשים אלה מאמינים שהאלים מדברים אליהם, וכך נולדה דתם. זה מדגים את כוחו של הקונגרס הבין-כוכבי, שבן הוא מסוגל לבודד ולטפח תרבות כזו בלי לאפשר את מהילתה בהיבטים אחרים של האנושות.

3. העמים החופשיים של הארץ

העמים החופשיים של הארץ הוא גוף ממשלתי עולמי המופיע ב"צלו של הענק" ובהמשכיו. זוהי ממשלה בכדור הארץ המאוחדת תחת מרותו של פיטר וויגין בתפקיד ההגמון.

ארגון העמים החופשיים של הארץ (FPE) הוקם על ידי פיטר וויגין, הגמון הארץ ב"צלו של הענק", בניסיון ליצור ממשלה עולמית חופשייה במלחמה. פיטר פיתח את חוקת העמים החופשיים של הארץ, שבה צוין כי רק מדינות דמוקרטיות שהבטיחו את זכויות האזרח יתקבלו לארגון. לפני קבלתה של אומה, היא נדרשה לקיים משאל עם שבו בני אותה אומה יצביעו בעד הצטרפות. שלא כמו ארגונים ממשלתיים בינלאומיים קודמים, ארגון העמים החופשיים נועד להיות בעל ממשלה מרכזית חזקה שתשלוט בכל הכוחות המזוינים וענייני החוץ של החברים בו. פיטר הסביר לוורלוני, "אנו נשמור אל המילה 'אומה', אבל המשמעות תהיה כמו 'מדינה' באמריקה. יחידה מינהלית, אבל קצת יותר."

ארגון העמים החופשיים של הארץ הכיר גם בקבוצות שלא היו עצמאיות בעבר, בעיקר קבוצות שביקשו להיפרד מאומות-האם שלהם.

לפי פיטר, צבא העמים החופשיים מורכב מהצבאות המשולבים של כל המדינות החברות בו, אם כי בכל נקודה במהלך הרומן זה נרמז כי צבאה של כל אומה עדיין פועל בנפרד, אם כי בדרך כלל בשליטתו של בוגר בית הספר ללחימה הקשור לעמים החופשיים. אולם ככל שהרומן מתקדם, מתבררות בריתות נוספות בין צבאות לאומיים, ונראה שהם משלבים כוחות מאוחר יותר במהלך העימות בין סין, רוסיה, והעולם האסלאמי.

בפרק האחרון, פיטר מזכיר כי פטרה ארקניאן ממשיכה לשמש כראש מחלקת הביטחון של העמים החופשיים, היא החברה האחרונה בצבא של אנדר שנשארה בארץ.

זמן מה אחרי מותו של פיטר, קרס ארגון העמים החופשיים, ואת מקומו תפס הקונגרס הבין-כוכבי. לא ידוע בדיוק כיצד זה קרה, אבל ייתכן שה-FPE השתלב בתוך הקונגרס הבין-כוכבי, שכן ה-FPE הוא ממשלה פלנטרית ואילו הקונגרס הוא ממשלה בין-כוכבית.

ראה: Governments in the Enderverse

א. רפובליקות/דמוקרטיות/פדרציות לסוגיהן

ב. משטרים דיקטטוריים

אימפריות (בין) גלאקטיות לסוגיהן, בראשות קיסרים (רשעים) או לא

ג. אוטופיות/דיסטופיות

ד. צורות אחרות לסוגיהן

1. חברות כוורת

הבאגים

5. פוליטיקה ויחסים בינלאומיים

האנושות שהתפשטה בחלל הקימה מושבות בעלות שלטון עצמי שכל אחת מהן מיושבת ע"י קבוצה אתנית עיקרית אחת (לוזיטניה הפורטוגזית, טרונדהיים השוודית וכו'). המושבות קשורות בקשר רופף לשלטון מרכזי בארץ.

א. סקירה כללית

ב. אמנות והסכמים

"הצעת לוק"

חוקת העמים החופשיים של הארץ

6. חוק וסדר בחלל ובזמן

א. דרכים קדומות ליישוב סכסוכים משפטיים ולהגעה לפסק דין

ב. על מערכת המשפט בת זמננו

ג. דוגמאות לדילמות משפטיות בימינו

שמירה על הפרטיות

גנטיקה/שיבוט

חופש המידע

ד. על מערכת המשפט העתידנית

הצו העליון

קונגרס הכוכבים חוקק חוק שאסר על מסירת טכנולוגיה עליונה או מידע על החברה האנושית לחברה חייזרית, על מנת לשמר את ההתפתחות הטבעית של התרבות החייזרית. ב"הדובר למתים" ניתן לחוק פירוש כה מחמיר, עד שהמדענים החוקרים את החזירונים אינם מורשים לקחת דגימות דם, מחשש שהחזירונים יגלו כי ניתן ללמוד משהו מבדיקות דם. אף על פי כן, המדענים מפרים את האיסורים.

מסע בזמן ובניית מכונות זמן

מסע במהירות על-אורית לפי תורת היחסות של איינשטיין.

פיקוח על הילודה

החוק אוסר על הולדת יותר משני ילדים (חוק תמוה בחברה שמתאוששת ממלחמה קטלנית, כפי שכבר ציינתי לא אחת);

הנדסה גנטית

השימוש ביכולת טלפאתית/ טלקינטית

משפט פלילי

נאנוטכנולוגיה

קריוניקה

הגדרת חיים תבוניים וזכויותיהם

ג'יין

באמצעות דמותו של פינוקיו נידונה שאלת הרוח שבמכונה ולא רק כשאלה פילוסופית אלא כשאלה מעשית-קיומית.

חוקי הרובוטיקה

דיני תאגידים

אינטרנט ושליטה במידע

היקום של אנדר הוא מהיחידים שבהם קיים אינטרנט (או כפי שהוא מכונה בקיצור nets) פחות או יותר בצורתו המוכרת לנו היום, והוא משמש פחות או יותר לאותן מטרות – מצד אחד הפצת מידע ושיתוף בו, ומצד שני ניסיון להגביל את המידע המופץ ולשלוט בו.

עם זאת, יש כמה הבדלים בולטים בין האינטרנט של קארד לבין האינטרנט של ימינו, ואחד העיקריים שבהם הוא דירוג זכות הגישה – לקטינים אין גישה, לסטודנטים יש זכות גישה פסיבית, רק למבוגרים יש זכות להשתתפות פעילה בפיקוח. כמו כן, האינטרנט מחולק לאזורים גיאוגרפיים. וכן, לפי קארד, מסתבר שגם בעתיד יהיה קשה להרחיק ילדים מהאינטרנט...

את רעיון פתיחת ה"בלוגים" הגה דווקא פיטר, בהשראת דמוסתנס המקורי ונאומיו נגד פיליפוס ה-2 ממקדוניה, במטרה לעורר את דעת הקהל נגד הפלישה הצפויה של ברית ורשה. מעניין, אגב, למה הוא לא בחר בנאומיו חוצבי הלהבות של קיקרו שקראו להריסתה המיידית של קרתגו כבמקור השראה (התרגום שלי).

"למדתי היסטוריה," אמר פיטר. "למדתי דברים על דפוסים בהתנהגות אנושית. יש זמנים שבהם העולם מארגן את עצמו מחדש, ובזמנים כאלה, המילים הנכונות יכולות לשנות את העולם תחשבי מה פריקלס עשה באתונה, ודמוסתנס -.".
"כן, הם הצליחו להרוס את אתונה פעמיים."
"פריקלס, כן, אבל דמוסתנס צדק בנוגע לפיליפ - "
"או התגרה בו -"
"ראית? זה מה שההיסטוריונים עושים בדרך כלל, מתפלפלים על סיבה ותוצאה, כאשר הנקודה היא שיש פעמים שבהן העולם שרוי בשטף והקול הנכון במקום הנכון יכול להזיז את העולם. תומס פיין ובן פרנקלין, למשל. ביסמארק. לנין."
"לא בדיוק מקרים מקבילים, פיטר." עכשיו היא חלקה עליו מתוך הרגל, היא הבינה למה הוא חותר, וחשבה שאולי זה יכול להיות אפשרי.
"לא ציפיתי שתביני. את עדיין מאמינה שהמורים יודעים משהו ששווה ללמוד."
אני מבינה יותר משנדמה לך, פיטר. "אז אתה רואה את עצמך כביסמארק?"
"אני רואה את עצמי כמי שיודע איך להכניס רעיונות לתודעה הציבורית. לא חשבת אי פעם על ביטוי, ואל, אמירה חכמה, ואמרת את זה, וכעבור שבועיים או חודש מאוחר יותר שמעת איזה מבוגר אומר את זה למבוגר אחר, שניהם זרים? או ראית בווידאו או קלטת ברשת?"
"תמיד תיארתי לעצמי ששמעתי את זה קודם ורק חשבתי שאני ממציאה את זה."
"טעית. יש אולי אלפיים או שלושת אלפי אנשים פיקחים כמונו בעולם,אחות קטנה. רובם מתפרנסים למחייתם אי שם. מורים, המסכנים, או עוסקים במחקר. מעטים מאוד מביניהם נמצאים באמת בעמדות כוח.""אני מניח שאנחנו כמה מזל".
"מצחיק כמו ארנב בעל רגל אחת, ואל."
"כאלה יש ללא ספק רבים ביערות אלה."
"מדלגים במעגלים קטנים ומסודרים."
ולנטיין צחקה לנוכח התמונה המבעיתה ושנאה את עצמה על כך שחשבה שזה מצחיק.
"ואל, אנחנו יכולים לומר את המילים שכולם יגידו כעבור שבועיים. אנו יכולים לעשות זאת. איננו צריכים לחכות עד שנהיה גדולים ומונחים בביטחה באיזו קריירה."
"פיטר, אתה בן שתים עשרה."
"לא ברשתות. ברשתות אוכל לקרוא לעצמי בכל שם שארצה, וגם את יכולה."
"ברשתות אנו מזוהים בבירור כסטודנטים, ואיננו יכולים אפילו להיכנס לדיונים האמיתיים, למעט במצב קהל, וזאת אומרת שממילא איננו יכולים להגיד דבר."
"יש לי תכנית."
"תמיד יש לך." היא העמיד פנים שאננות, אבל הקשיבה בשקיקה.
"אנו יכולים להיכנס לרשתות כמבוגרים מלאים, בכל שם רשת שנרצה לאמץ לעצמנו, אם אבא יצרף אותנו לגישת האזרח שלו."
"ולמה שיעשה את זה? כבר יש לנו גישת תלמידים. מה תגיד לו, אני זקוק לגישת אזרח כדי להשתלט על העולם?"
"לא, ואל. אני לא אגיד לו דבר. את תגיד לו כמה את דואגת לי. איך אני משתדל כל כך להצליח בלימודים, אבל את יודעת שזה משגע אותי, כי אינני יכול לדבר עם מישהו נבון, כולם תמיד מדברים אליי מלמעלה כי אני צעיר, אני לא מצליח לשוחח עם בני גילי. את יכולה להוכיח שהלחץ משפיע עליי."

הוא היה אז בן 12 בלבד ואחותו ולנטיין הייתה בת 10. הוא הצליח לשכנע אותה לשתף פעולה במזימתו, ובהדרגה אימץ כל אחד מהם דמות אינטרנטית המנוגדת לאופיו האמיתי – ולנטיין הייתה דמוסתנס המתלהם, ואילו פיטר היה לוק השכלתן והפופוליסטי.

ההתחלות היו צנועות, אבל הם הצליחו להגיע לקהל גדול יותר ויותר ולכתביהם הייתה השפעה אמיתית על דעת הקהל. הם הפכו מ"בלוגרים" לבעלי טורים בתשלום, והשתמשו בהכנסותיהם מכתיבת הטורים לתרומות למועמדים שונים או למטרות שונות – כל זאת בלי שאיש יידע את זהותם האמיתית. דמוסתנס הביע בין היתר התנגדות לחוק הגבלת הילודה.

בהמשך עברה ולנטיין בחשאי לכתיבה היסטורית מגמתית שהפקיעה את השם דמוסתנס מידי בעליו המקורי והפכה אותו לבלתי רלוונטי.

אם היו שואלים את קארד כאשר כתב את הסאגה, אני בטוחה שהוא לא היה מעלה בדעתו מה מסוגלים להשיג כמה צעירים נחושים בדעתם בפרסומים ברשתות החברתיות... ואולי בעצם כן?

בחירות, החוק והנוהל

7. טכנולוגיה

קארד מתאר עולם שבו טיסה במהירות האור ותקשורת מחשבים מיידית ללא תלות במרחק הן חלק מהמציאות היומיומית ותורת היחסות מיושמת הלכה למעשה, אבל מסתבר שבית הספר ללחימה שעובדות אלה חיוניות להצלחת חניכיו אינו רחוק כל כך מהמציאות כפי שניתן לחשוב.

מייקל מקדוניה, מנהל המרכז הצבאי לטכנולוגיית סימולציה שבאורלנדו, פלורידה, המתכנן לבנות אפגניסטן וירטואלית שתורכב ממאות מחשבים, אומר בציטוט הלקוח ממאמר שהתפרסם במוסף הטכנולוגי של ה"ניו יורק טיימס" ב-3 באפריל 2003:

סיכום

כזכור התרוצצו במשך זמן רב שמועות על כוונות להסריט את "אנדר". בביקורו של קארד בארץ לרגל כנס "אייקון" באוקטובר 2003, לא שמענו על כל התקדמות ממשית של הפרויקט. אמנם נבחר במאי (וולפגנג פיטרסן), אבל שחקנים עדיין לא, בין היתר מפני שקארד התעקש, וממשיך עד היום להתעקש, על כך שהילד שייבחר לגלם את אנדר יהיה קרוב ככל האפשר בגילו לגילו של אנדר בספר. לפי המידע המעודכן באתר של IMDB, כבר נבחר כוכב חדש לסרט, נבחר במאי חדש (גאווין הוד), ונקבע תאריך יציאה חדש לסרט – 2013. נקווה שהפעם זה אכן יקרה.

**דמויות וירטואליות: ג'יין

על דרכו של אנדר אל האלוהות ראה כאן.