מבוא

אני מניחה שהרומן האישי שלי עם המד"ב התחיל כשקראתי בילדותי את ספרי אדגר רייס בארוז, הנרי ריידר האגרד וז'ול ורן. רק בהדרגה למדתי להעריך את גאוניותו של ורן ואת גודל הדימיון שלו. אחר כך גיליתי בזה אחר זה את אסימוב, היינליין, הרברט, זילאזני, לה גווין, דיק, פול ודומיהם וקראתי אותם בשקיקה.

ואז הגיע "מסע בין כוכבים" לטלוויזיה...

ולמה מד"ב?

מאז ימי ז'ול ורן, ה' ג' ולס ודומיהם, שהקדימו את זמנם, ועד לאורוול, אסימוב, היינליין, הריסון, אנדרסון, הרברט, דיק, רודנברי ודומיהם, שנראה כי לא הצליחו לעמוד בקצב הכתיבה של עצמם, המדע הבידיוני הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. המהירות שבה הבידיון של אתמול הופך למציאות של היום רק הולכת וגוברת. העולם החדש והאמיץ כבר כאן. האח הגדול הוא מזמן חלק בלתי נפרד מכל משפחה. קרא את הספר, ראה את הסרט היום, ובעוד כמה שנים, או אפילו חודשים, כשהחידוש או ההמצאה יהפכו לנחלת הכלל, תוכל להגיד בגאווה, "אני כבר ידעתי מזמן שזה יקרה."

טוב, אז מה זה בעצם מד"ב? אולי התרשים הבא יעשה קצת סדר בבלגאן.

(תמונה 1, לקוחה מתוך http://www.sf-f.org.il/story?id=593&NewOnly=2&LastView=2006-12-10%2022:55:47

למד"ב יש הגדרות רבות, מגוונות ואף סותרות וכל אחד רשאי לבחור בזו שמתאימה לו. מבחר של הגדרות מד"ב מפי סופרים ידועים ניתן למצוא כאן.

מדע בדיוני, או בקיצור מד"ב, הוא ז'אנר ספרותי, קולנועי, טלוויזיוני ורדיופוני, שעוסק בעיקר בקשר בין התפתחות הטכנולוגיה לבין התפתחות התרבות והחברה (אנושית או חייזרית, ההבדלים באמת לא כל כך משמעותיים), אם כי קיימים גם סיפורי מדע בדיוני המבוססים על מיתוסים קדומים מהעבר. בדרך כלל הז'אנר עוסק בעולמות שלא היו ועמים שלא נבראו, ולכן הסופרים יוצרים עולמות חדשים שלמים על חוקיהם, שפתם, צורת הממשל שלהם, ההיסטוריה שלהם וכו'.

היצירה הספרותית הקדומה ביותר שיכולה להיחשב ל"מדע בדיוני" היא "ההיסטוריה האמיתית" של לוקיאנוס הסורי, סופר סאטירי שחי במאה ה-2 לספירה, שדנה בראשונה בתולדות הספרות באפשרות המסע אל הירח.

בשנת 1630 כתב האסטרונום יוהאן קפלר את "סומניום", כנראה יצירת המד"ב הראשונה שנכתבה על פי מאפייני הז'אנר בצורתו המודרנית, כלומר - עיבוד, הרחבה ופיתוח של רעיון מדעי קיים. האמת היא שקפלר כלל לא התכוון לכתוב יצירת מד"ב - הוא רק ניסה לעקוף את האיסור של הכנסייה הקתולית על פרסום ספר מדעי על הירח (שיטה מקובלת על סופרים עד ימינו, ולא רק במד"ב...) אבל הוא השתמש בכל הידע המדעי של תקופתו, ותיאור הירח שלו קרוב במידה מפתיעה למציאות המדעית כי שהייתה ידועה אז.

הספר הידוע כרומן המדע הבדיוני האמיתי הראשון נכתב בשנת 1818 על ידי נערה בת 19, מרי שלי (אשתו של המשורר הדגול פרסי ביש שלי) ושמו "פרנקנשטיין או פרומתיאוס המודרני", בהשראת ניסוייו של המשורר וחוקר הטבע אראסמוס דארווין (סבו של צ'רלס דארווין), שכביכול הצליח להקים לתחייה חומר מת.

המאה ה-19 הייתה המאה של שני החלוצים המודרניים, ז'ול ורן הצרפתי וה' ג' ולס האנגלי. אפשר למצוא קווי דימיון רבים בין יצירותיהם של שני הענקים אלה; שניהם חזו, למשל, את הטיסה לחלל ואת הנחיתה על הירח; אבל ההבדל העיקרי ביניהם, לדעתי, היה שלוורן הייתה חשיבה "מדעית" יותר, ואילו לוולס הייתה חשיבה "פילוסופית" יותר. ובמלים אחרות, את ורן עניין ה"איך", ואילו את ולס, ה"למה".

את המונח Science Fiction או Scientifiction מייחסים להוגו גרנסבאק, שייסד ב-1926 את כתב העת Amazing Stories , כתב העת הראשון שהוקדש בלעדית למדע בידיוני. אחריו בא ג'ון ו' קמפבל, ששימש כעורך כתב העת Astounding Science Fiction (לימים Analog Science Fiction and Fact) משנת 1937 ועד מותו ותרם רבות לעיצוב תור הזהב של המדע הבידיוני.

מדע בדיוני בספרות

ספרות המדע הבידיוני מתחלקת לשלושה תחומים עיקריים:

טכנולוגי (מסעות בחלל ובזמן)

רבים מהסופרים העוסקים בתחום זה הם בעצמם בעלי השכלה מדעית אקדמאית - סאגן (אסטרונום/אסטרופסיקאי), אסימוב (ביוכימאי), גרגורי וג'יימס בנפורד (פיסיקאים), גרג בר (ביולוג), ארתור סי. קלארק (מפתח רעיון לוויין התקשורת המקיף את כדור הארץ בגובה מדויק שבו המהירות הזוויתית שלו מתאימה למהירות הזוויתית של כדור הארץ ובכך נשאר למעשה מעל נקודה אחת, מה שידוע כיום כ"מסלול גיאוסטאשיונרי" או "מסלול גיאוסינכרוני", רעיון שבין היתר סלל את הדרך להקמת הכפר הגלובלי), ועוד ועוד. התחום מתרכז בעיקר בטכנולוגיה ובהשפעתה (לטוב ובעיקר לרע) על האנושות, שנתפסת לרוב כתרבות הגבוהה והמתקדמת ביותר (לפחות מבחינה שכלית...)

לתחום זה מיוחדים הפרקים הבאים:

טכנולוגיה עתידנית או We have the Technology

קיצור תולדת ה(מסע) בזמן

קנוניה או לא היה: על פלישות, חטיפות וחייזרים

חברתי (האח הגדול)

תחום זה עוסק, מצד אחד, במחשבים ובאינטרנט ובהשפעתם (או נכון יותר לומר, השתלטותם המוחלטת) על חיינו, כפי שהיא מתוארת בקולנוע, ומצד שני באדם ובניסיונותיו לעצב מחדש את עצמו ואת סביבתו ולשנות את סדרי הטבע והעולם

בין הסופרים המוכרים: ג'ורג' אורוול, סטניסלב לם, פיליפ ק' דיק, רוברט סילברברג, רוברט היינליין, אורסולה לה-גווין ועוד.

לתחום זה מיוחדים הפרקים הבאים:

מטרון ועד אנדר דרך המטריקס; סייברפאנק

סדר עולמי חדש: חברה, פוליטיקה, משפט ויחב"ל במדע הבידיוני

פנטסטי (קוסמים, מכשפות, מפלצות ודרקונים)

בתחום זה נעשה שימוש במוטיבים הלקוחים מן העבר המיתולוגי - חרבות (קסומות), סוסים (מעופפים), מאגיה (שחורה) ועוד ועוד.

סופרים מוכרים: רוג'ר זילאזני, מייקל מורקוק, ג'יי קיי רולינג.

לתחום זה מיוחדים הפרקים הבאים:

אפוסים מיתולוגיים ומיתולוגיות אפיות

הגיבור המיתולוגי במד"ב ובפנטסיה

בקולנוע

יש סרטים שבשבילם המציאו את הקולנוע, ואלה הם כמובן סרטי המד"ב והפנטסיה עתירי האקשן, הפעלולים והאפקטים המיוחדים, שחלקם זכו אף לקיום עצמאי מחוץ לסרטים שלמענם נוצרו והפכו נושא לחיקויים רבים (ה"מטריקס", "שר הטבעות", ודי לחכם ברמז).

הכול התחיל בשנות ה-40' וה-50', כאשר אחרי מלחמת העולם השנייה, על רקע של התאוששות כלכלית וחברתית מחד והמלחמה הקרה מאידך, התעורר בארצות הברית צורך חברתי בדמויות של גיבורים מושיעים (האמריקנים הם לא פראיירים של אף אחד - הם יודעים שמן הממסד השליט הקיים, ולא משנה לאיזו מפלגה הוא שייך, לא תצמח להם ישועה, וזו בין היתר הסיבה להולדתם של כל ה"קפטנים" למיניהם...) בתקופה זו נעשו סרטי מד"ב ופנטסיה רבים שהופקו בתקציבים זעומים, לפעמים כסדרות בהמשכים, וחלקם היו מבוססים על סדרות קומיקס מצליחות כגון באטמן, סופרמן, ספיידרמן, באק רוג'רס, פלאש גורדון וכו'.

בשנות ה-40' וה-50', אחרי מלחמת העולם השנייה, על רקע של התאוששות כלכלית וחברתית מחד והמלחמה הקרה מאידך, התעורר צורך חברתי בדמויות של גיבורים. כך נולדו "סרטי ב'", שביניהם היו סרטי מד"ב ופנטסיה שהופקו בתקציבים זעומים (כגון "פלישת חוטפי הגופות" ו"הפלישה ממאדים"), לפעמים כסדרות בהמשכים, ובדרך כלל הוקרנו לפני ה"סרט" העיקרי של היום (ומכאן השם "סרט ב'"). בחלק מהסרטים והסדרות הללו כיכבו גיבורי הקומיקס הידועים כגון, באטמן, סופרמן, ספיידרמן, באק רוג'רס, פלאש גורדון והקפטנים למיניהם. שחקנים ידועים לא מעטים החלו את הקריירות שלהם בסרטים מסוג זה, וביניהם ברוס לי המהולל (שכזכור פיספס את התפקיד ב"קונג פו" לדיווייד קארדיין אבל כן כיכב ב-the Green Hornet, שם עשה כמדומני את התפקיד הראשון שלו באנגלית). אגב, אז נולד גם הביטוי Cliffhanger, שמקורו בהפסקת פרק של סידרה ברגע המותח ביותר, שבו הגיבור נשאר (לפעמים פשוטו כמשמעו) "תלוי על בלימה".

בשנות ה-70', אולי בגלל ההתפתחויות במירוץ לחלל, עבר הז'אנר מהשוליים אל הזרם המרכזי עם סרטים כגון "מלחמת הכוכבים" ו"מפגשים מהסוג השלישי". למהפכה זו אחראים בעיקר שני יוצרים - ג'ורג' לוקאס וסטיוון שפילברג, שעבדו יחד תקופה ארוכה עד שנפרדו דרכיהם.

סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 דווקא מאופיינים בחזרה לקלאסיקות הישנות והמוכרות - "מלחמת העולמות", "שר הטבעות", "נארניה", "אנוכי הרובוט", ואפילו הצלחתו האדירה של "הארי פוטר" היא חלק ממגמה זו.

בימינו סרטי מד"ב אינם עוסקים רק בטיסה לחלל, אלא גם בהתפתחויות הטכנולוגיות על כדור הארץ (מחשוב, מזעור, אינטרנט, הנדסה גנטית), ובמגוון רחב של נושאים אחרים.

ואפקטים ואקשן, כבר אמרתי?

ברדיו

כאן אסתפק בהזכרת שני שמות בלבד - אורסון וולס (כן, ההוא משערוריית "מלחמת העולמות") ודאגלס אדאמס, ש"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שלו נולד כסידרה של תסכיתי רדיו ברשת ה-BBC.

בטלוויזיה

הכול התחיל עם "מסע בין כוכבים", והשאר ייכתב בדברי הימים של הטלוויזיה...

טבלאות מסכמות

לפני שתעברו למדור המאמרים, לפניכם שתי טבלאות מסכמות - הראשונה כוללת סקירה קצרה של ציוני דרך ספרותיים בתולדות המד"ב, והשנייה כוללת מבוא לתולדות התפתחות המושגים הבסיסיים במד"ב.

קו זמן

תקציר

האם הצליח המדע להדביק את הקצב? כמה מהדברים שנחזו עוד במאה ה-19 כבר קיימים היום?

המאה ה-18

מרי שלי

(1797-1851)

"פרנקנשטיין או פרומתיאוס המודרני" (1818);

הנדסה גנטית, שיבוט וכו' עוד יהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו.

המאה ה-19

ז'ול ורן

(1828-1905)

"מסע אל מרכז האדמה" (1864);

"מכדור הארץ לירח" (1865);

"20,000 מיל מתחת למים "(1870);

כן, כמעט כל מה שחזה ז'ול ורן אכן התגשם, חוץ מהמסע למרכז כדור הארץ. אין לי ספק שערים תת-ימיות תהיינה בקרוב חלק מהנוף. זו רק שאלה של זמן.

גם הצוללת החשמלית הראשונה וגם הצוללת הגרעינית הראשונה נקראו "נאוטילוס".

מארק טוויין

(1835-1910)

יאנקי בחצר המלך ארתור" (1889)

אזהרה מפני הגעת טכנולוגיה לידיים לא מתאימות או לחברה שאיננה מוכנה לקראתה.

ארתור קונן דויל

(1859-1930)

"העולם האבוד"(1912);

הנרי ריידר האגרד

(1856-1925)

"מכרות המלך שלמה "(1885);

"היא "(1887);

"אלן קווטרמיין "(1887);

התקווה לגלות אותות חיים על כוכב לכת אחר במערכת השמש שלנו טרם התגשמה. המאמצים אמנם נמשכים, אבל בינתיים לשווא. על כדור הארץ הולכים ומתמעטים הסיכויים למצוא עולם אבוד באמת.

ה' ג' ולס

(1866-1946)

"האנשים הראשונים על הירח" (טיסה לירח ונחיתה עליו), 1901;

"מלחמת העולמות" (פלישת חייזרים), 1898;

"מכונת הזמן" (מסע בזמן), 1895;

האי של ד"ר מורו (הנדסה גנטית), 1896;

לא, הפלישה ממאדים טרם התרחשה, איש עוד לא המציא מכונת זמן.

א' ר' בארוז

(1875-1950)

בארסום (1912-1948);

פלוסידאר (1914-1944);

אמטור (1934-1946);

ז'ורז' מלייס

"המסע לירח" (1902);

מלייס ידע להשתמש במצלמה לעשיית קסמים ממש בימים שבהם הצילום עצמו עוד היה בגדר מדע בידיוני. מיותר לפרט כאן את התפתחות הצילום והקולנוע במאה השנים שחלפו מאז נעשה "המסע לירח".

פריץ לאנג

"מטרופוליס" (1902);

שנות ה-20'

1926 - הוגו גרנסבאק מייסד את כתב העת Amazing Stories, כתב העת הראשון המוקדש בלעדית למדע בידיוני, הוא טובע את המונח Science Fiction (Scientifiction) ומאוחר יותר זוכה שייקרא על שמו פרס ה"הוגו", לכתיבה מצוינת בתחום המד"ב

שנות ה-30'

1937- ג'ון ו' קמפבל מייסד את כתב העת Astounding Science Fiction

שנות ה-40'

ג'ורג' אורוול

1984

כן, למרבה הצער, האח הגדול כבר כאן ושולט ברוב תחומי חיינו. אולי התמונה איננה פסימית כפי שצייר אותה אורוול, אבל אנחנו בהחלט בכיוון...

סרטי ב'

שנות ה-50'

פלישת חוטפי הגופות

הסרט נעשה במקור כאלגוריה על המקארתיזם בשנות ה-50', אחת התקופות האפלות ביותר מבחינה חברתית בתולדות ארה"ב. המקארתיזם אולי חלף מן העולם, אבל מפעם לפעם הוא שב ומופיע בצורות שונות.

טולקיין

ההוביט, שר הטבעות (החל את הנוהג לכתוב ספרי מד"ב בטרילוגיות)

שנות ה-60'

ארתור סי. קלארק

פייר בול

אנתוני ברג'ס

הרברט

אודיסיאה בחלל

כוכב הקופים

התפוז המכני

חולית

אסימוב

חוקי הרובוטיקה, "המוסד", הפסיכוהיסטוריה

הרובוטיקה והמזעור מתפתחים בצעדי ענק.

רודנברי

"מסע בין כוכבים" בהופעת בכורה

החללית שיכולה לטוס במהירות שאפילו מתקרבת למהירות האור עוד לא נבנתה וכנראה לא תיבנה בעתיד הקרוב. לעומת זאת כבר יש לנו מחשבי כף יד, מחשבים שמופעלים ע"י קול וטלפונים סלולאריים. כולם, אגב, נראו בראשונה על המסך בסידרה.

שנות ה-70'

קרייטון

זילאזני

לוקאס ושפילברג

ג'ין רודנברי

זרע אנדרומדה

אמבר

מפגשים מהסוג השלישי

מלחמת הכוכבים-הטרילוגיה הראשונה

"מסע בין כוכבים" מגיע לקולנוע

שנות ה-80'

ויליאם גיבסון

ונוירומנסר

"סייברפאנק" - טרון, בלייד ראנר

אורסון סקוט קארד ואנדר

אינטרנט, מחשבי-על ובינה מלאכותית, רובוטיקה וקיברנטיקה

E T, הנוסע השמיני, הדבר, הזבוב, בחזרה לעתיד, סופרמן

מלחמות הכוכבים-הטרילוגיה השנייה

זיכרון גורלי

היום השלישי

מטריקס

חקר החלל די תקוע, וגם המחקר הרפואי אינו מצליח לעמוד בקצב הופעתן של המגפות החדשות (עיין ערך SARS, איידס, שפעת העופות...) ואפילו תרופה להצטננות ולשפעת עוד לא מצאו. לעומת זאת, הושלם פרויקט הגנום האנושי והכרומוזומים האנושיים מופו במלואם. אפשר לומר שהצופן הגנטי פוצח.

שנות ה-90'

ג'יי קיי רולינג

והארי פוטר

הארי פוטר כסגירת מעגל

שנות ה-2000

More of the same?

השנה

ההתפתחות

פרטים

1897

מושג בסיסי של חייזרים

ה' ג' ולס מפרסם את" מלחמת העולמות"

1912

הרעיון שבני מאדים הם ירוקים

"נסיכת המאדים" מאת אזגר רייס בארוז

1934

המראה המודרני של החייזר: ראש ענק, עיניים ענקיות, פה חריץ זעיר

"אם יבוא המחר" מאת לואיס אהרון רייטמייסטר (1934)

שנות ה-40'

הרעיון שהממשל יודע על עב"מים אבל מחפה

Fortean Society מאת טיפני תאייר

1946

ראשית התפשטות הרעיון של צלחות מעופפות כחלליות של חייזרים, אזכור ראשון של הרעיון שהחייזרים חוטפים ארצנים כדי לאלץ אותם לעסוק ביחסי מין שמאוחר יותר הם זוכרים רק במעורפל

בספטמבר 1946 מתפרסם ב- Amazing Stories מאמר קצר מאת ו. סי. הפרלין,"מטוס בעל כנפיים עגולות", המתאר ניסויים בכלי טיס מעגלי ב-1927 בסאן פרנציסקו. איור השער שילב את הרעיון הזה עם סיפור השער," עבדי הארץ לחלל". ריימונד א' פלמר, עורך המגזין הגווע, ניחש נכונה שהשיגיונות הבארוקיים של ריצ'רד שייבר חולה הנפש יהוו מדע בידיוני כובש. סיפורי החטיפה ע"י חייזרים של שייבר העלו את תפוצת המגזין בתוך כמה שנים מ-25,000 עותקים ל-250,000, ושילהבו את הדימיון.

1947

עדויות ראשונות על ראיית עב"מים

ב-24 ביוני 1947 מסר ארנולד פלמר את הדיווח המפורסם שלו על ראיית קבוצה של" צלחות מעופפות" מעל הר רייניר. במשך כמה שבועות לאחר מכן היו העיתונים מלאים בדיווחים על ראיית עב"מים.

1947

אתר ראשון של התרסקות עב"מ

רוזוול

1953

גברים בשחור

ספרו של אלברט בנדר "צלחות מעופפות ושלושת האנשים" מפורסם ב-1953 בעלון, וב-1962 כספר.

1961

החייזרים אכן חוטפים בני אדם

בטי ובארני היל מדווחים שנחטפו ע"י חייזרים. העיתונים הוצפו לפתע בסיפורי חטיפה דומים.

1978

מעגלי יבולים

בשהותו באוסטרליה ב-1958 קרא דאג באואר סיפור על מעגלים מסתוריים שנראו כגרפיטי של חייזרים בשדה תירס. לילה אחד ב-1978 הוא ודייב צ'ורלי השתכרו במידה מספקת כדי לתהות, "מה יקרה אם ניצור מעגלי יבולים במציאות?"

קו זמן	תקציר		האם הצליח המדע להדביק את הקצב? כמה מהדברים שנחזו עוד במאה ה-19 כבר קיימים היום?
המאה ה-18	מרי שלי (1797-1851)	"פרנקנשטיין או פרומתיאוס המודרני" (1818);	הנדסה גנטית, שיבוט וכו' עוד יהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו.
המאה ה-19	ז'ול ורן (1828-1905)	"מסע אל מרכז האדמה" (1864); "מכדור הארץ לירח" (1865); "20,000 מיל מתחת למים "(1870);	כן, כמעט כל מה שחזה ז'ול ורן אכן התגשם, חוץ מהמסע למרכז כדור הארץ. אין לי ספק שערים תת-ימיות תהיינה בקרוב חלק מהנוף. זו רק שאלה של זמן. גם הצוללת החשמלית הראשונה וגם הצוללת הגרעינית הראשונה נקראו "נאוטילוס".
	מארק טוויין (1835-1910)	יאנקי בחצר המלך ארתור" (1889)	אזהרה מפני הגעת טכנולוגיה לידיים לא מתאימות או לחברה שאיננה מוכנה לקראתה.
	ארתור קונן דויל (1859-1930)	"העולם האבוד"(1912);
	הנרי ריידר האגרד (1856-1925)	"מכרות המלך שלמה "(1885); "היא "(1887); "אלן קווטרמיין "(1887);	התקווה לגלות אותות חיים על כוכב לכת אחר במערכת השמש שלנו טרם התגשמה. המאמצים אמנם נמשכים, אבל בינתיים לשווא. על כדור הארץ הולכים ומתמעטים הסיכויים למצוא עולם אבוד באמת.
	ה' ג' ולס (1866-1946)	"האנשים הראשונים על הירח" (טיסה לירח ונחיתה עליו), 1901; "מלחמת העולמות" (פלישת חייזרים), 1898; "מכונת הזמן" (מסע בזמן), 1895; האי של ד"ר מורו (הנדסה גנטית), 1896;	לא, הפלישה ממאדים טרם התרחשה, איש עוד לא המציא מכונת זמן.
	א' ר' בארוז (1875-1950)	בארסום (1912-1948); פלוסידאר (1914-1944); אמטור (1934-1946);
	ז'ורז' מלייס	"המסע לירח" (1902);	מלייס ידע להשתמש במצלמה לעשיית קסמים ממש בימים שבהם הצילום עצמו עוד היה בגדר מדע בידיוני. מיותר לפרט כאן את התפתחות הצילום והקולנוע במאה השנים שחלפו מאז נעשה "המסע לירח".
	פריץ לאנג	"מטרופוליס" (1902);
שנות ה-20'		1926 - הוגו גרנסבאק מייסד את כתב העת Amazing Stories, כתב העת הראשון המוקדש בלעדית למדע בידיוני, הוא טובע את המונח Science Fiction (Scientifiction) ומאוחר יותר זוכה שייקרא על שמו פרס ה"הוגו", לכתיבה מצוינת בתחום המד"ב
שנות ה-30'		1937- ג'ון ו' קמפבל מייסד את כתב העת Astounding Science Fiction
שנות ה-40'	ג'ורג' אורוול	1984	כן, למרבה הצער, האח הגדול כבר כאן ושולט ברוב תחומי חיינו. אולי התמונה איננה פסימית כפי שצייר אותה אורוול, אבל אנחנו בהחלט בכיוון...
		סרטי ב'
שנות ה-50'		פלישת חוטפי הגופות	הסרט נעשה במקור כאלגוריה על המקארתיזם בשנות ה-50', אחת התקופות האפלות ביותר מבחינה חברתית בתולדות ארה"ב. המקארתיזם אולי חלף מן העולם, אבל מפעם לפעם הוא שב ומופיע בצורות שונות.
	טולקיין	ההוביט, שר הטבעות (החל את הנוהג לכתוב ספרי מד"ב בטרילוגיות)
שנות ה-60'	ארתור סי. קלארק פייר בול אנתוני ברג'ס הרברט	אודיסיאה בחלל כוכב הקופים התפוז המכני חולית
	אסימוב	חוקי הרובוטיקה, "המוסד", הפסיכוהיסטוריה	הרובוטיקה והמזעור מתפתחים בצעדי ענק.
	רודנברי	"מסע בין כוכבים" בהופעת בכורה	החללית שיכולה לטוס במהירות שאפילו מתקרבת למהירות האור עוד לא נבנתה וכנראה לא תיבנה בעתיד הקרוב. לעומת זאת כבר יש לנו מחשבי כף יד, מחשבים שמופעלים ע"י קול וטלפונים סלולאריים. כולם, אגב, נראו בראשונה על המסך בסידרה.
שנות ה-70'	קרייטון זילאזני לוקאס ושפילברג ג'ין רודנברי	זרע אנדרומדה אמבר מפגשים מהסוג השלישי מלחמת הכוכבים-הטרילוגיה הראשונה "מסע בין כוכבים" מגיע לקולנוע
שנות ה-80'	ויליאם גיבסון ונוירומנסר	"סייברפאנק" - טרון, בלייד ראנר
	אורסון סקוט קארד ואנדר	אינטרנט, מחשבי-על ובינה מלאכותית, רובוטיקה וקיברנטיקה
		E T, הנוסע השמיני, הדבר, הזבוב, בחזרה לעתיד, סופרמן
		מלחמות הכוכבים-הטרילוגיה השנייה זיכרון גורלי היום השלישי מטריקס	חקר החלל די תקוע, וגם המחקר הרפואי אינו מצליח לעמוד בקצב הופעתן של המגפות החדשות (עיין ערך SARS, איידס, שפעת העופות...) ואפילו תרופה להצטננות ולשפעת עוד לא מצאו. לעומת זאת, הושלם פרויקט הגנום האנושי והכרומוזומים האנושיים מופו במלואם. אפשר לומר שהצופן הגנטי פוצח.
שנות ה-90'	ג'יי קיי רולינג והארי פוטר	הארי פוטר כסגירת מעגל
שנות ה-2000		More of the same?

השנה	ההתפתחות	פרטים
1897	מושג בסיסי של חייזרים	ה' ג' ולס מפרסם את" מלחמת העולמות"
1912	הרעיון שבני מאדים הם ירוקים	"נסיכת המאדים" מאת אזגר רייס בארוז
1934	המראה המודרני של החייזר: ראש ענק, עיניים ענקיות, פה חריץ זעיר	"אם יבוא המחר" מאת לואיס אהרון רייטמייסטר (1934)
שנות ה-40'	הרעיון שהממשל יודע על עב"מים אבל מחפה	Fortean Society מאת טיפני תאייר
1946	ראשית התפשטות הרעיון של צלחות מעופפות כחלליות של חייזרים, אזכור ראשון של הרעיון שהחייזרים חוטפים ארצנים כדי לאלץ אותם לעסוק ביחסי מין שמאוחר יותר הם זוכרים רק במעורפל	בספטמבר 1946 מתפרסם ב- Amazing Stories מאמר קצר מאת ו. סי. הפרלין,"מטוס בעל כנפיים עגולות", המתאר ניסויים בכלי טיס מעגלי ב-1927 בסאן פרנציסקו. איור השער שילב את הרעיון הזה עם סיפור השער," עבדי הארץ לחלל". ריימונד א' פלמר, עורך המגזין הגווע, ניחש נכונה שהשיגיונות הבארוקיים של ריצ'רד שייבר חולה הנפש יהוו מדע בידיוני כובש. סיפורי החטיפה ע"י חייזרים של שייבר העלו את תפוצת המגזין בתוך כמה שנים מ-25,000 עותקים ל-250,000, ושילהבו את הדימיון.
1947	עדויות ראשונות על ראיית עב"מים	ב-24 ביוני 1947 מסר ארנולד פלמר את הדיווח המפורסם שלו על ראיית קבוצה של" צלחות מעופפות" מעל הר רייניר. במשך כמה שבועות לאחר מכן היו העיתונים מלאים בדיווחים על ראיית עב"מים.
1947	אתר ראשון של התרסקות עב"מ	רוזוול
1953	גברים בשחור	ספרו של אלברט בנדר "צלחות מעופפות ושלושת האנשים" מפורסם ב-1953 בעלון, וב-1962 כספר.
1961	החייזרים אכן חוטפים בני אדם	בטי ובארני היל מדווחים שנחטפו ע"י חייזרים. העיתונים הוצפו לפתע בסיפורי חטיפה דומים.
1978	מעגלי יבולים	בשהותו באוסטרליה ב-1958 קרא דאג באואר סיפור על מעגלים מסתוריים שנראו כגרפיטי של חייזרים בשדה תירס. לילה אחד ב-1978 הוא ודייב צ'ורלי השתכרו במידה מספקת כדי לתהות, "מה יקרה אם ניצור מעגלי יבולים במציאות?"